קשה להאשים את ראשי צה"ל ומערכת הביטחון בהיותם חבורת שמאל סהרורית שזכויות הפלסטינים נמצאות בראש מאווייהם. מדובר בלוחמים קרביים שנלחמו בפלסטינים והרגו פלסטינים. דווקא על כן מעניינת במיוחד המלצת צה"ל לממשלה – שאותה השמיע גם אלוף פיקוד המרכז רוני נומה, שהכחיש לאחר מכן את דבריו - לחזק את הרשות הפלסטינית, לספק להם נשק ולאפשר הקלות תנועה גם לתוך ישראל.
צה"ל, כמו גם השב"כ והמוסד, מבינים זה שנים רבות כי אין פתרון צבאי לסוגיה הפלסטינית, כמו גם לטרור. הצבא מדבר מתוך ניסיונו. סיפור השליטה שלו בשטחים הוא סיפור של כישלון. התנועה הפלסטינית מאז רק התחזקה, הטרור התעצם, האינתיפאדות הרתיעו אותנו יותר מאשר אותם ואת המבצעים בעזה קשה לכנות ניצחון - זאת אף על פי שצה"ל הוא אחד הצבאות החזקים והמתוחכמים ביותר בעולם. הסיבה פשוטה: אפשר לנצח צבא, אך אי אפשר לנצח עם בעל מוטיבציה לעצמאות.
לכן אין זה פלא שכמעט כל הקצונה הבכירה לשעבר של צה"ל, כמו גם ראשי השב"כ והמוסד, מצדדים בפתרון שתי מדינות. מדובר באישים כמו בני גנץ, גבי אשכנזי, דן חלוץ, שאול מופז, יעקב פרי, עמי איילון, מאיר דגן, שבתאי שביט ועוד רבים אחרים. כולם אנשים פרגמטיים ובעלי שיקול דעת.

נוצר בישראל מצב שהאליטה הביטחונית רואה את הסכסוך ואת פתרונו בעיניים מפוכחות יותר מהאליטה הפוליטית. הפוליטיקאים מונעים משיקולי פופולריות, ואכן קשה לשווק שלום, כי אותו עושים עם אויבים. בקרב ההנהגה הפוליטית הנוכחית שולטת גם הגישה המשיחית והפרנואידית מבית המדרש של הימין האידיאולוגי הקשיח, שטמון עמוק בתוך אוכלוסיית המתנחלים, המייחלים להנצחת הכיבוש.
בין נפתלי בנט לגדי איזנקוט, ראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף לשמוע לראש הבית היהודי כדי להמשיך להצעיד אותנו לעבר חלום הבלהות של מדינה דו־לאומית, כפי שאנו עדים לו כיום.
ישראל בתהליכי אובדן צביונה היהודי והדמוקרטי, ובדרך להפיכה למדינה אפרטהייד מנודה. ייתכן שיבוא יום וראשי מערכת הביטחון יהיו אלה שילחצו על הפוליטיקאים להציל את המפעל הציוני מקריסה לעבר מדינה דו־לאומית. מעין מודל טורקי משנות ה־90, שם דווקא הצבא שמר על הדמוקרטיה.
הצבא מאס כנראה בתפקיד השיטור מול ילדים פלסטינים, ומהשקעה עצומה בהגנה על המתנחלים. זהו צבא הגנה לישראל, לא למתנחלים.
האחריות לפתרון המדיני אינה מוטלת על הצבא, אלא על הממשלה; אך ממשלה אחראית צריכה להיות קשובה לראשי מערכת הביטחון ולא להתעלם מעצותיהם, כפי שעשה נתניהו בשבוע שעבר. לממשלה אסור לשלוח את הצבא לנצח בקרב אבוד מראש להנצחת הכיבוש, אלא להטיל עליו להיות שותף בגין עוצמתו הרבה להסדר מדיני. 
הכותב הוא מייסד שותף במרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה מנהיגים צעירים"