1. ראש הממשלה בנימין נתניהו חרג בשבוע שעבר מהפרוטוקול ולא קיים את חובת ההתייעצות עם ראש האופוזיציה לקראת ההודעה על מינוי ראש המוסד. בדיקה שערכתי השבוע העלתה כי למרות העובדה שבין נתניהו להרצוג מתקיימות שיחות עדכון כמתחייב (שמהן, אגב, לא דולף דבר) - ראש הממשלה לא מצא לנכון לנהוג כמו קודמיו ולהיוועץ עמו טרם המינוי.
 
על פי הנוהג, מזמן ראש הממשלה את ראש האופוזיציה ללשכתו, ושם, בנוכחות המזכיר הצבאי, מציג בפניו את מועמדיו לתפקיד, את אתגרי המוסד (או השב"כ) בעיניו בקדנציה הקרובה, מקשיב לדעתו, וכעבור כמה ימים מחליט ומודיע בציבור - לאחר שהעביר עדכון על ההחלטה לראש האופוזיציה. הנוהג הזה נובע מהעובדה שראש הממשלה, שמשמש מפקדם הישיר של ראש המוסד וראש השב"כ, עשוי להתחלף בבחירות, ומן הראוי שהמינויים יהיו מקובלים גם על ראש האופוזיציה.
 
אי־ההיוועצות בראש האופוזיציה חריגה ומן הסתם עוד תעלה בשיחות בין הרצוג לנתניהו, אך אין בה כדי לגרוע מהתמיכה ומההערכה הרחבה שלה זוכה יוסי כהן. עם זאת, מומלץ לו להיפרד באחת מהפודיום הציבורי בממשלה, בכנסת ובבית הכנסת במקום מגוריו, ולהתחיל לשקוע בעולם החשאיות, הסוד והסתר, תוך הבנה ש"העולם החיצון" הוא אולפן הקלטות אחד גדול.

לא ידע. יצחק הרצוג. צילום: מרק ישראל סלם
 
2. כמפקד גלי צה"ל נהגתי להסביר לעורכי התוכניות ולמפיקים שכאשר המרואיין המבוקש אינו רוצה או אינו יכול להתראיין - כאן בדיוק מתחיל האתגר שלהם. כאן אמורה לבוא לידי ביטוי המקצועיות כמו גם נכונות ההחלטה לקבל אותם לתפקיד. "צריך להוציא מים מן הסלע" עבור המאזינים.
 
קל וחומר שכך צריך לנהוג גם ראש ממשלת ישראל. כשאין עם מי לדבר - כאן צריכה לבוא לידי ביטוי המנהיגות והמחויבות לבוחרים. נתניהו צריך להבין שהזמן משחק לרעתנו וכי האיום האמיתי על ישראל יהודית ודמוקרטית הוא מדינה אחת, דו־לאומית. עליו מוטלת החובה לאתר פרטנר, לקיים דיאלוג ולקדם את פתרון שתי המדינות, גם אם הדבר יארך שנים. כבר אין כאן עניין של מחלוקת פוליטית.
 
נתניהו צריך לחשוב מחוץ לקופסה, עליו לבקש פתרון ולרדוף אחריו. אבו מאזן חלש ומוחלש, אבל לא רק ישראל אשמה בכך אלא גם גילו, עייפותו הפוליטית והפיזית והמפה הפוליטית הפנים־פלסטינית. בעבר, כשיצחק רבין ז"ל לא מצא עם מי לדבר, הוא הרהיב עוז ושחרר את פייסל חוסייני מהכלא הישראלי וניסה לקדם דיאלוג. כשכשל נאות להחזיר את ערפאת מן הגלות בתוניס לעזה.
 
כעת נדמה לי כי נתניהו לא ייטול סיכון גדול מדי אם ינהל תהליך עם השב"כ ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, שיוביל לדיאלוג עם מרוואן ברגותי, שיביע התנגדות פומבית לדרך הטרור, ישוחרר מהכלא ויתפוס מנהיגות. ברגותי הוא מנהיג טבעי שהפך ממנהיג פוליטי למנהיג טרור, ואפשר להשיבו בשום שכל למנהיגות פוליטית. הוא סמל פלסטיני של מאבק ודיאלוג - וכיום הוא גם היחיד שיכול לנצח על פי הסקרים הפנימיים את איסמעיל הנייה בעזה.
 
לנתניהו אחריות כבדה ב"משמרת שלו", גם על תקופת המשמרת וגם על הזרעים שנזרעים או לא נזרעים. עליו להרהיב עוז וליטול סיכונים מחושבים. החלופה תהא קשה בהרבה.

אחריות כבדה במשמרת. רוה"מ נתניהו. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
 
3. לקראת שנת כהונתו השנייה מקבל רא"ל גדי איזנקוט, בעל כורחו, קורס מבוא מזורז לממשל ופוליטיקה. תוכנית הקיצוץ, ההתייעלות וההתכנסות למשימות הליבה של הצבא כחלק מתוכנית החומש "גדעון" מבשרת קיצוץ מהותי, כואב ובחלקו אמיץ ביחידות "מקודשות" כמו חיל החינוך, הרבנות הראשית, הפרקליטות והיועץ הכספי לרמטכ"ל.
 
במשך שנים היו אלה "פרחים מוגנים" שהלכו והתרחבו. ברבנות החליט הרמטכ"ל לקצץ 20% מהתקנים ולהוריד את תקני הרבנים בפיקודים המרחביים מסגן אלוף לרב סרן. התוכנית בכללותה הוצגה גם לשר הביטחון, קיבלה את ברכתו והוצגה בציבור. ואז אצו רצו הרבנים הצבאיים אל הרבנים האזרחים, שמיהרו אל הפוליטיקאים הדתיים והחרדים, שרצו אל ראש הממשלה ושר הביטחון. התוצאה? ניחשתם נכון - הרבנים הפיקודיים יישארו בדרגות סגן אלוף.
4. מעבר לקיצוץ הרוחבי ברבנות, בדבר אחד איזנקוט לא מתכוון לוותר. ענף "התודעה היהודית" שהוקם לפני כמה שנים ברבנות הצבאית ועורר מחלוקת רבה ופרשיות אינספור יועבר לאחריות חיל החינוך. איזנקוט, שגדל בבית מסורתי ומחובר ליהדות ולמסורת, לא מבקש לפגוע אלא דווקא לחזק, ולגרום לכך שהיהדות והמסורת לא יהיו מזוהות בהכרח עם רבנים.
 
ענף "התודעה היהודית", בראשות הרב סא"ל אפרים בן ארצי (שפרש בינתיים מצה"ל), פעל בתור "סיירת מטכ"ל" של הרבנות. אנשיו הסתובבו בין הכוחות, הטמיעו את התפילה לקראת יציאה לקרב, חילקו קמעות, חיזקו אמונות ואף גרמו לחלק מהמפקדים והלוחמים להאמין שרחל אמנו תבוא בחלומם ו"תחזק את בניה".
 
איזנקוט מתכוון לפעול בעניין הזה עם ראש אכ"א על פי רוח דברי הכוזרי: "כוונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". תודעה יהודית ומורשת כן - אך על פי עקרונות החינוך בצה"ל, ולא כ"סיירת מטכ"ל" רבנית. כפי שנקבע במקור: חיל האוויר יטוס, חיל הים ישוט, הרבנות תספק שירותי דת לחיילים מכל הדתות וחיל החינוך יחנך.
5. פיגועי הטרור הולכים ונעשים זולים, פשוטים ונגישים מדי. הטכנולוגיה והרשתות החברתיות מאפשרות לקבל אפקט של פיגוע, לזרוע בהלה, פחד וגלים פתוחים בתקשורת ללא גרם אחד של חומר נפץ, ללא מודיעין ובעלות אפסית. השבוע פונו מבתי הספר בקליפורניה חצי מיליון(!) תלמידים בחופזה בגלל התרעה על פצצה. מכשירי הכריזה פעלו, כוחות חירום והצלה נהרו, קבוצות הוואטסאפ של ההורים והמחנכים התפוצצו - אך פצצה לא הייתה. זהו הטרור המודרני - "טרור תקשורתי־טכנולוגי".
6. בשבוע שעבר המלצתי כאן לממשל האמריקאי לקחת את שר הביטחון יעלון לביקור בבית החולים הצבאי וולטר ריד בוושינגטון כדי שיפגוש את מאות הלוחמים קטועי הגפיים שבשיקום, בטרם ישלח את חיילי ארה"ב למלחמה נוספת בסוריה. יועצו לתקשורת תיקן אותי ומסר לי שיעלון כבר ביקר שם, ואף שלח לי תמונה. עוד הסביר לי היועץ, עופר הראל, כי יעלון לא ביקש בנאומו בפורום סבן שחיילי ארה"ב יילחמו בסוריה, אלא שארה"ב תרכז ותנהיג את המאבק בדאע"ש. קיבלתי. שבת שלום.