המודיעין המסכל: סיפור שמתחיל לפני 15 שנה במכולה מוברחת וסופו לא ידוע

בשנת 2000 היה רפי רותם קצין מודיעין של רשות המסים באחת משעותיה הכי גרועות. עדויות וראיות שנחשפו בחקירות ובמשפטים מלמדות כי בתחילת העשור הזה מצב טוהר המידות היה חמור, למרות "מהפכת ההתייעלות" של בנימין נתניהו במשרד האוצר.
 

בסוף שנות ה־90 אסף רותם מידע על משפחות פשע המעורבות בהברחות. הלהיטים אז היו מכולות עם מכשירי אלקטרוניקה וסיגריות אמריקאיות. ברמה המודיעינית כיכבו השמות הגדולים: האחים המנוחים פליקס וצ'רלי אבוטבול, וייבדלו לחיים ארוכים האחים ראובן ועזרא (שוני) גבריאלי. גם לאחים אברג'יל הייתה שם דריסת רגל, הם בעיקר סיפקו מטריית אבטחה (פרוטקשן) לקבוצת אנשי עסקים שצמחו בערי השפלה ועסקו במימון הברחות עם נגיעות ראשונות בשוק ההון, ומה שיותר מעניין: החלו מגעים עם אנשי קשר ברשות המסים ובמסדרונות מפלגת השלטון. מרכז הליכוד, כמובן.

 

בתחילת ינואר 2004 נתפסה באקראי מכולה ענקית מלאה מקרנים יקרי ערך. בסיום החקירה הופתע החוקר מכך שחרף המלצתו להגיש כתב אישום, התיק נסגר בתשלום כופר בלבד, והמקרנים הוחזרו למבריח. לפי רותם, כעבור כמה חודשים מסר לו אחד ממקורותיו כי מאחורי הברחת המקרנים עמד שמעון בלולו. מדובר באיש עסקים מבת ים, בעלים של אולמות האירועים הרודיון וחברות עסקיות נוספות, שהיה מזוהה עם האחים אברג'יל, ואחיו, עמי בלולו, מקורב למחנה נתניהו בליכוד. עוד לפי רותם, המקור גם סיפר לו כי שמע במו אוזניו שיחת טלפון בין בלולו לגורמים בלשכת שר האוצר נתניהו, שבה בלולו ביקש לסייע לו לקבל חזרה את מכולת המקרנים.
 

בראש מחלקת החקירות של מחוז תל אביב עומד עד היום רפי עמיאל, שרותם חשף בפניו את שמו של המקור למידעים בתחום ההברחות. זה היה אהרון לילוף, איש עסקים מבאר שבע שלפי רותם, זכה לסיווג מודיעיני גבוה עקב הצלחותיו. בחודש מאי 2004, כאשר מידע שהעביר על בלולו ואחרים לא טופל, פנה רותם למשטרת תל אביב ודיווח על חשד להטיית חקירה של תיק הברחת סיגריות, מה שנחשב למחולל הפרק הראשון בפרשות רשות המסים.
 

קצין בשם אריה אידלמן מהמפלג לחקירות הונאה החל לבדוק את הטענות, והתמקד בעיקר בקשרים לגורמים פוליטיים במרכז הליכוד. רותם הביא למשרדי המשטרה הישנים ברחוב הרכבת בתל אביב את "המקור" שלו, לילוף, שסיפר לאידלמן בעל פה את מה שידע על הברחות סיגריות ועוד, כולל שיחת הטלפון לכאורה בין בלולו ללשכת נתניהו בנושא מכולת המקרנים (שיחה שהכחיש אז נתניהו).
 

לפי רותם, הוא נכח בפגישה, שצולמה בווידיאו, אבל לאחריה גוועה לאטה גם חקירת המשטרה, ואילו קלטת הווידיאו נעלמה ולא נמצאה עד היום (את תגובת אידלמן לא היה אפשר לקבל). במקביל טוען רותם שלילוף החל לדווח לו שנחשף כמי שמשתף פעולה עם חוקרי רשות המסים והמכס, ובשל כך הוא חשוף להצקות ולאיומים.
 

מנגד, רותם לא סיפר מעולם - ככל הנראה משום שלא ידע - שהמקור שלו היה גם בעל שליטה בשתי חברות בורסאיות (אורליין, פניאל), שביום אחד נעלמו מהן מניות בשווי 9.5 מיליון שקל והן נותרו כשלדים בורסאיים שהוצאו למכירה. "לא מעניין אותי מה היה למקור", אמר רותם השבוע, "אותי מעניין מה הוא סיפר לי".
 

חוקרי הרשות לניירות ערך, אז בניהולו של עו"ד משה טרי, חשבו אחרת וביצעו חקירה בעקבות המיליונים שנעלמו מהחברות הציבוריות ובעלי השליטה שירדו למחתרת. ב־8 ביוני 2005 עצרו את לילוף ושותפו שגיב נציה כדי לשמוע את הסבריהם לקריסת אורליין ופניאל. אחרי יומיים הם שוחררו. ב־27 ביוני נמצאה גופתו של לילוף בחדר במלון דן פנורמה. הוא נחנק למוות משקית ניילון שכיסתה את ראשו ונאטמה בנייר דבק.
 

תוך 24 שעות קבעו חוקרי מרחב ירקון כי מדובר בהתאבדות, בין היתר משום שמשפחתו החרדית סירבה לאפשר ניתוח שלאחר המוות. רותם בטוח עד היום שגורמים במחלקת החקירות ברשות המסים הדליפו את שם המקור המודיעיני שלו לארגוני הפשיעה הרלוונטיים ולמעשה חרצו את דינו של לילוף. ראיות לכך אין לו.
 

רק לאחר המוות הטראגי גילו ברשות לניירות ערך לאן נעלם הכסף מהחברות של לילוף. 3 מיליון שקל הועברו כהלוואה לחברת הרודיון של שמעון בלולו - שכעבור עשר שנים ייעצר כאיש הקש של ארגון אברג'יל בפרשת ב. יאיר אילת. עוד 5.3 מיליון שקל הועברו לצ'יינג' יעל מט"ח של אברהם ארבוב בראשון לציון - זה שכמה חודשים לאחר מות לילוף נעצר בפרשה של מכירת מניות מזויפות עם עשרה אחרים שיאחב"ל הגדירה כאנשי קש של ארגוני הפשע אברג'יל ושירזי.
 

החבורה הזאת, נטען אז, השתלטה על שלדים בורסאיים, כולל אורליין ופניאל, הציפה אותם במניות מזויפות שהעלו את ערך החברה, ונעלמה עם הכסף של רוכשי המניות. גם על החלק הזה בפעילות "המקור" לא יודע רותם לומר דבר.
 

בינתיים התרחבה חקירת השחיתות ברשות המסים ממפלג הונאה תל אביב אל יאח"ה, והניבה כתבי אישום נגד בכירים ברשות המסים - תחילה איתן רוב ואנשיו ובהמשך ג'קי מצא ומינוייו. אבל תיק הברחת מכולת הסיגריות לא הניב אישום למורת רוחו של רותם, שנקלע בשל כך לעימותים נוקבים עם עמיאל, כמיטב הז'אנר. רותם הטיח בעמיאל שהוא מושחת המקורב לראובן גבריאלי ונכח במסיבת הניצחון של ענבל גבריאלי עם בחירתה לכנסת. לדבריו, במהלך פגישה עמו הניח עמיאל על השולחן עיתון עם תמונה גדולה של מאיר אברג'יל ואמר לו, "תיזהר, מאיר אברג'יל חבר שלי".
 

רותם, שעקב התעקשותו איבד את מקום העבודה ברשות המסים ואת הזכות לפנסיה ממשלתית, הידרדר במהירות והפך לדר רחוב כמעט. בין לבין הרבה בעימותים עם פקידי רשות המסים ומשרד המשפטים. נרשמו שם מאות שיחות טלפון, מסרונים, פקסים, דואר אלקטרוני ומפגשי פנים אל מול פנים שכללו נאצות וגידופים על מעורבות בשחיתות. לפיכך הוא גם נעצר אינספור פעמים, עד שהפך ליעד מודיעיני של אגף הסיור במשטרת תל אביב. גם שוטרים שנשלחו לעצור אותו נקלעו איתו לעימותים בניידות, בחדרי חקירות ובתאי מעצר.
 

בצד המאשים והתוקף ניצב תמיד רותם - נסער, רגשני ובטוח בצדקת דרכו, אבל גם בוטה ומתלהם שמבזה את המאבק בשחיתות, לרבות הטרדות של מבקר המדינה יוסף שפירא, דווקא לאחר שזה הכיר בו עקרונית כחושף שחיתות ודאג לו לקצבה. בצד השני היו בעיקר אנשי משטרה, אפילו הקצין אידלמן, שטענו כי לא הצליחו לבסס לכדי ראיות את המידע המודיעיני של רותם. לכן הוגש נגד רותם כתב אישום הכולל 19 פרשות נפרדות בעבירות זהות כמעט: הטרדה באמצעות מתקן בזק, העלבת עובד ציבור ואיומים.
 

אחד המוטרדים המופיעים בכתב האישום הוא שופט בית משפט השלום בראשון לציון, מנחם מזרחי, מי שהיה אז סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב. השופט מזרחי, חמוש במשקפיים כהים מרשימים, התייצב השבוע באולמו של השופט דניאל בארי מבית משפט השלום בתל אביב. הגם שהעיד מאחורי דלתיים סגורות, על פי הוראות בית המשפט העליון, עדותו עוררה סקרנות רבה.

 

השופט מזרחי תיאר תחילה את מסכת הנאצות עקב החלטתו לגנוז את התיק נגד רפי עמיאל בחודש יולי 2004. "בפגישה במשרדי עם הנאשם ופרקליטו מנחם רובינשטיין ניסיתי להסביר את מניעי הגניזה. הנאשם לא קיבל את זה ואז התחלנו לקבל מדי יום פקסים עם אמירות מבזות כמו 'אתם מושחתים' והאשמות... היו גם שיחות למשרדי שבהן הוא הטיח בי האשמות, דרש שאסביר שוב מדוע גנזתי, לא הסתפק בתשובה והיה אומר משהו לא יפה... ביום שהשאיר לי הודעה 'מושחת, מקומך בכלא', קראתי לקב"ט, שהגיש תלונה במשטרה".
 

באירוע אחר הושארה במשיבון של מזרחי בפרקליטות הקלטה של אירוע ירי, ובחקירת המשטרה שנפתחה הוא הזכיר כחשודים פוטנציאליים את העבריין מיפו יחיא טורק ואת רפי רותם.
 

הפקסים המשיכו להגיע עד 2008, ציין השופט, אבל גם סיפר כיצד במהלך התקופה הודיע לו עו"ד רובינשטיין כי נציבות שירות המדינה מבקשת לפטר את רותם וביקש לסייע לו. "הרגשתי חובה לעשות משהו שיעזור ושלחתי מכתב... כתבתי שלמרות גניזת התיק הוא לא פעל בחוסר תום לב, הוא לא רקם עלילות כזב, אלא הביא תלונה עם ראיות מסוימות שכמו תיקים רבים לא הבשילו לכתב אישום... מחלנו לו גם על איומים מחרידים על עובד מכס, איומים שבהם לא נתקלתי מעולם במסגרת זו מבלי להגיש כתב אישום".
 

רותם, מלווה בעדת מעריצים רעשנית של שוחרי המאבק בשחיתות, התייצב לדיון ללא ייצוג משפטי משום שהגיע למחלוקות נוקבות גם עם אנשי הסנגוריה הציבורית. לדבריו, משום שדרשו ממנו לוותר על עדות השופט מזרחי. בסנגוריה מכחישים על הסף וטוענים שלפחות שני עורכי דין ניסו לעבוד מול רותם, והשלישי היה אפילו מנהל מחוז תל אביב, עו"ד אלקנה לייסט, אלא שהלקוח "בחר לא לשתף פעולה וניתק קשר".
 

כך או כך, בהיעדר ייצוג משפטי ודווקא תחת מגבלות בית המשפט העליון, פספס רותם הזדמנות מצוינת להציג לשופט מזרחי שאלות משפטיות מקצועיות הנוגעות למהות תיק ההברחה ולהוכחת הטענות החמורות שלו על גניזת התיק ממניעים פוליטיים ואחרים, מה שלא מנע ממנו לחזור ולהטיח בתובעת לעיני השופט, "את מושחתת".
 

בין השורות של החקירה הנגדית תרם העד מתובנותיו בנוגע למשקלם הראייתי של מידעים מודיעיניים המובאים כעת בפניו כשופט מדי יום ביומו. מי שהיה תובע חסר פשרות הפך לאחד השופטים המקצועיים וההגונים שהצמיחה מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות, היחיד כמעט שמתנהל בביקורתיות קבועה כלפי מידעים מודיעיניים ושרלטנות של חוקרי משטרה בשלבי המעצר.
 

השופט מזרחי אינו מהסס לשחרר חשודים במקרים שבהם המידע ערטילאי, למורת רוחה של המשטרה, ואולי גם למגינת לבו של קצין המודיעין רפי רותם, אשר על בסיס מידע מודיעיני דרש להגיש כתב אישום נגד כנופיית מבריחי סיגריות בראשות ראובן גבריאלי. לטענתו, הם קיבלו הגנה מרפי עמיאל בחסות ראש אגף החקירות דאז משה מזרחי והתובע חמור הסבר, מנחם מזרחי.
 

השופט הודה כי רותם אכן תרם לחקירה באמצעות אמירות מוקלטות של לילוף על הברחות, אבל "צריך להיזהר שבעתיים כשמדובר במקור שלא יהיה עד במשטרה ובמשפט. אגב, אף פעם לא שמעתי שרכז מודיעין מקליט את המקור שלו, זה מעמיד אותו בסיכון... ובכל זאת, הזמנו את המקור לחדר חקירות, תשאלו אותו בווידיאו שאני צפיתי בו, וכל העדות שלו התבררה כעדות מפי השמועה".
 

בנוגע לחומר הראיות על קשר בין רפי עמיאל לראובן גבריאלי ומאיר אברג'יל, התברר שאין בתיק החקירה תמונה של עמיאל באירוע של משפחת גבריאלי. "האירוע הרלוונטי היחיד היה עם התמונה של מאיר אברג'יל, אבל עמיאל אישר את האירוע והסביר שעשה זאת על דרך ההלצה משום שרותם הציק לו".

השופט מזרחי אישר כי חרף בקשת צוות החקירה ובקשתו שלו, הקצונה הבכירה במשטרה דאז (ראש אגף החקירות היה ניצב משה מזרחי - א"ז) והפרקליטות התנגדו לביצוע האזנות סתר וצילומי וידיאו בחדרים של פקידי הרשות המזוהים עם הליכוד, בנימוק שהחשדות לכאורה לא היו ברמה המצדיקה חדירה שכזו לפרטיותם.
 

כאשר מאגר השאלות אזל, הן בשל חוסר מקצועיותו של רותם הן בשל ההקפדה היתרה של בית המשפט על חקירה נגדית של שופט מכהן, חזר רותם למצבו האישי הנוגע ללב, וקינח בכעס המפורסם שלו: "למה לא הגנתם עלי, למה אני צריך לחיות ברחוב, אתה קברת אותי, ואני אלחם בך בכל דרך חוקית, עד האג אגיע, כולם יודעים שאתה פושע".