לא בכדי נזעקו אושיות השמאל הישראלי להגן על ארגון שוברים שתיקה. אלופים במילואים כמו שדרנים מרכזיים נשכבו על הגדר כדי לטעון עד כמה חשוב להפוך את שוברים שתיקה לאתרוג, כדי לבצר את הקול הדמוקרטי, המבקר, שישמור על טוהר הנשק. במצוקתם הם נתלים בשיר "על זאת" של נתן אלתרמן, שכתב נגד רצח אזרחים חפים מפשע במלחמת העצמאות. ורק את מטרתם האמיתית הם מסתירים. את העובדה שאין להם כל עניין במוסריות של צה"ל, שכל מאבקם הוא לשמר את הפרקטיקה שהם סיגלו לעצמם, להמשיך לשבור את הדמוקרטיה הישראלית - להכניע את רצון רוב הציבור הישראלי באמצעות גורמים זרים.
המשורר נתן אלתרמן היה פטריוט גדול וממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. הוא העלה על נס את זכותנו וחובתנו להתיישב בחברון ובבית אל בדיוק כמו בחיפה וברמלה. בד בבד היה חשוב לו שחיילי צה"ל לא יהרגו סתם כך זקנים ונשים "בעיר הכבושה". הוא תמך בכל מאודו בחזרת העם היהודי לארצו ובד בבד דרש שמדינת ישראל עצמה, באמצעות מפקדיה, מנהיגיה ובתי המשפט שלה, תשרש תופעות של התעללות בחפים מפשע.
ואכן, אין סתירה בין הקוממיות למוסריות, בין ההתיישבות בארץ להתנהגות הומנית כלפי אזרחים תמימים. אלתרמן בוודאי לא העלה בדעתו שיהיה מי שינצל לרעה את שיריו והשקפותיו כדי לחתור תחת עצמאות המדינה והשיבה לארץ. מי שמסייע לנו לשמור על צלם אנוש מתוך פעולה עניינית בתוכנו - יבורך. כי לנו עצמנו חשובה המוסריות שלנו, בניגוד אגב לכל מדינות העולם, כולל מדינות המערב הפועלות בסוריה ובעיראק. אבל אנשי שוברים שתיקה לא באמת מתעניינים במוסר ובטוהר הנשק. הם, כמו יתר ארגוני השמאל הקיצוני, מבצלם ועד הקרן לישראל חדשה, משתמשים בתואנת המוסר כדי לנסות להכניע את הרוב הדמוקרטי. אלופים במילואים כמו עמירם לוין ועמי איילון לא מגנים
על שוברים שתיקה כדי להבטיח את טוהר המחנה שלנו. הם נזעקים עכשיו כדי להציל את החירות שהם ושותפיהם לדעה נטלו לעצמם בדור האחרון, להפעיל מנופים של לחץ מחו"ל כדי להביס את הרוב שבפנים. הם תומכים במי שמוציא את דיבתנו בחו"ל ומספק את כל התשתית לארגוני החרם למיניהם. הזעקה עולה מתוך המחנה שמוציא סכומי עתק של ממשלות וגורמים זרים כדי להכריח אותנו לעשות את מה שהם לא הצליחו להשיג בקלפי. כיוון שמרבית הישראלים לא מקבלים את השקפת העולם שלהם, השמאל הקיצוני פועל לאלץ אותנו לקבל את עמדתם מבחוץ. שוברים שתיקה, בדיוק כמו אלון ליאל, עמוס עוז וחותמי העצומות ב"הארץ", פונים לממשלות, לפרלמנטים ולטריבונלים משפטיים בחו"ל. הם מפיצים עלינו שקרים איומים וקוראים להתערבות בינלאומית. הם אלו שמזינים את מהלכי הבאשת ריחנו בעולם, במטרה לשבור את רצון הציבור הישראלי ולהשליט את השקפת העולם השגויה והקיצונית שלהם.
לכן יצחק הרצוג מגמגם כשהוא מדבר על שוברים שתיקה, לכן מתייצבים בסך גורמים מכובדים ולגיטימיים לכאורה שעושים שימוש בעבר הצבאי או בהווה התקשורתי שלהם כדי לכבס את חציית הקווים של שוברים שתיקה ודומיהם. אלא שאת קהילות שוברים שתיקה צריך לשבור, לא חלילה כדי לזהם את הנשק שלנו, אלא כדי למנוע את שבירת הדמוקרטיה הישראלית מבחוץ.