לא תאמינו, אבל שבירת שתיקה בענייני מוסר מלחמה והפרתו היא נושא עתיק יומין ביהדות. מי שהתחיל בזה, לפני אלפי שנים, הוא לא אחר מאשר יעקב אבינו. אם תעיינו בפרשת השבוע, פרשת ויחי, המספרת על מות יעקב, תמצאו את זה.



הסיפור מתחיל עשרות שנים קודם מותו, כשיעקב חוזר עם משפחתו הגדולה ומקנהו הרב מגלותו בבית דודו לבן הארמי ומתיישב ליד שכם. בתו דינה, כמסופר בפרשת וישלח, יוצאת "לראות בבנות הארץ". שכם, בנו של חמור נשיא הארץ, אונס אותה וגם מתאהב בה ומבקש באמצעות אביו, הפונה ליעקב, לשאתה לאישה.



אך כשבני יעקב שבים מהשדה ושומעים את מה שאירע - "ויחר להם מאוד, כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב". חמור ושכם מציעים ליעקב הצעות מפליגות ומפתות לחיים ביחד, כולל נישואי בנים ובנות משני הצדדים. יעקב שותק בשלב זה ובניו הם העונים לחמור ושכם "במרמה", כעדות הכתוב. הם מעמידים תנאי להתקשרות: על כל הגברים בשכם למול את עצמם. השכמים מקבלים את התנאי.



ואז – "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, וייקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר, ואת חמור ושכם בנו הרגו לפי חרב". הם, עם אחיהם, גם בזזו רכוש ומקנה ושבו את הנשים והילדים. וכשחזרו עם כל הכבודה הזאת למחנה יעקב, נוזף בהם האב: "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ... ואני מתי מספר ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי". שימו לב: יעקב משתמש בטיעון מעשי פוליטי־ביטחוני נגד מעשה בניו, בלי אף מילת תוכחה על ההיבט המוסרי של רצח המונים חפים מפשע.



פרשת האונס והנקמה נראית כאילו הסתיימה בכך וירדה מסדר היום של משפחת יעקב. אין לה זכר בכתובים עד לפרשת השבוע הזה, שבה יעקב שובר שתיקה אחרי עשרות שנים ו"סוגר חשבון" עם שמעון ולוי.



לפני מותו מברך יעקב את בניו. את שמעון ולוי הוא מקלל על הפשע בשכם: "בסודם אל תבוא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי, כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור; ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה, אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". "הרגו איש", מפרש רש"י, "אלו חמור ואנשי שכם".



וכך, בצורה קולעת ומותאמת לימינו, מפיק הפרשן בן המאה ה־19 רש"ר הירש את הלקח מקללת יעקב: "חשוב הדבר ביותר, שעם הנחת אבן הפינה של עם ישראל, מטילים קללה על כל התפרצות הפוגעת במוסר ובמשפט, ולו גם נעשתה לטובת הכלל. המדינות והאומות סבורות כי טובת הכלל מקדשת את הכל. עורמה ואלימות, שבחיי הפרט עונשם בוז ותלייה, הרי אם רק נעשו לטובתה המדומה של המדינה, יש לתת את שכרם משלם, בכתר אזרחי וזר דפנה.


"חוק המוסר כוחו יפה רק בחיי הפרט ואילו מדיניות ודיפלומטיה מכירות רק בחוק האינטרסים. והנה צוואת היסוד של עם ישראל מטילה קללה על עורמה ואלימות, שנעשו למען המטרה הצודקת ביותר של טובת הכלל... כי גם בחיי הכלל ולמען הכלל יש לטהר לא רק את המטרות אלא גם את הדרכים והתחבולות". כדאי לשמוע להירש.