בעקבות אירועי השבוע, נדמה לי שיש צורך לשנות את המשפט הוותיק והמוכר ממסכת קידושין. מעתה. נאמר: "עשרה קבין חרמנות ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים וכנראה ממש קרוב לאזור בית  נבחרים..."



אחרת איך לעזאזל ניתן להסביר את מה שמתחולל בכנסת בשבועות האחרונים? ספק אפילו אם מדענים בכירים יכולים לפענח את גל הזיקפות שמשתולל מאז תחילת הקדנציה הנוכחית של בית הנבחרים. אני לא מבין כיצד גברים, שעברו מזמן את שנות השלושים שלהם, מנפיקים ומחצינים
 
כמות כזו של ליבידו מתפרץ, ולמה הם לא משקיעים את האנרגיה החייתית הזו בהטבת חיינו, במקום לבזבז אותה על שליחת ידיים בלתי פוסקת?

מודה, הפרסומים האחרונים גורמים לי באופן אישי להרגיש מוגבל ואימפוטנט (אני מניח לרגע את הגועל נפש שמתעורר מההטרדות והמעשים המגונים בצד ולא משתעשע, ולו לרגע, מהחוויה המבעיתה שעברו הקרבנות). אמנם המשיכה המינית ואהבת הנשים חשובות בעיני, אבל בחיאת ראבק, ככה? בלי שליטה? בכל רגע ובכל מקום?
 
על פי הפירסומים, חלק מבכירי בנינו עסוקים כל היום ובכל מקום, בניסיון סיזיפי להשקיט את הרעב הסקסואלי שמבעבע בתוכם. בכנות, אני לא מבין איך אנשים מבוגרים ממני ובמצב פיזי פחות טוב משלי מסוגלים להיות כל כך פעלתנים? הייתכן שאנו חוזים בנס גלוי שיכול להתקיים רק בארץ הקודש? ואולי צריך להתחיל להחדיר למזון המוגש במזנון הכנסת סודה לשתייה, או לבקש מראש הממשלה נתניהו להעלות באופן חד את המיסוי על ויאגרה? שאם לא כן ניאלץ בקרוב להגיע עמוק לתוך רשימות
 
המפלגות לכנסת, ומי יודע אולי אפילו בתום סבב חשיפה של הטרדות נוספות, משה ניסים, מספר מאה ושמונה עשרה ברשימת מחל לכנסת, יאלץ להיקרא לדגל ולהופיע בבית הנבחרים.
 
מאז שהכנסת הפכה למעוז החרמנים הלאומי נדמה לי שבכל מקום אני רואה רק זימה. אמצעי התקשורת הפכו לערוצי פורנוגרפיה רכה, כשכתבים חרוצים מתארים בהצטיינות פרטנית ניסיונות של פוליטיקאי פלוני אלמוני לגעת בלי רשות ברגלי האחת, ולהגג באוזנה של אחרת על מעלליו בחדר המיטות.
אם גם אתם נאנחתם לרווחה לנוכח הנוהג החדש לפיו הבכירים נוטשים את תפקידם בשל לחץ ציבורי וטענות על הטרדה מינית אפילו בטרם נבדק העניין במשטרה, הרי שצפוי לכם מפח נפש עמוק. מתברר שמחליפיו הפוטנציאלים של חבר הכנסת המתפטר, הם שני אנשים שהורשעו בדין בעבירות שנוגעות לשחיתות והפרת אמונים. מעברייני אהבת הבשר לפושעי אהבת הממון והג'ובים.
 
אחרי כל הרעש, השיימינג והפרישות, אני לא מבין למה אותם נבחרי ציבור היו בכלל צריכים להגיע לזה, למה לא עזבו בזמן? אני לא מתעלם מהעבירה המכוערת, אבל אחרי שזו נעשתה (ומתברר מהפירסומים שלא פעם אחת אלא שוב ושוב), אני מבקש לברר מדוע הכנסתם את עצמכם למצב שבו תודחו בבוז פומבי?

נבחרי ציבור יקירים, בין אם בפוליטיקה או במשטרה, כדאי לכם ללמוד ולהפנים: מי מכם שיש לו רקורד, חיבה נטולת רסן לגסויות או פעלתנות יתרה בתחום הכיבושין הרומנטיים הכפויים - חייב להבין שהזירה הציבורית היא לא המקום עבורו (יש שיאמרו שהכלא אוספת הפסיכיאטר מתאימים יותר.) בעידן הפייסבוק והרשת אי אפשר עוד להחביא, להשתיק ולמרוח. היום, גברים, בוודאי אם הגעתם לכנסת, אתם חייבים לשמור על הפה, על הידיים ועל הרוכסן.