לשרת המשפטים איילת שקד יש כישרון מיוחד להציע הצעות חוק פופוליסטיות, שתועלתן מועטה או אפסית ונזקן ועצום. אתמול היא הצליחה, מכוח הסכם קואליציוני שנחתם ברגע האחרון, לכפות על ועדת השרים לחקיקה לאשר בשם השקיפות העכורה את התיקון המיותר, המזיק והמפלה לחוק העמותות.
לפי הצעת החוק, יהיה על העמותות, שהן ארגונים ללא מטרות רווח וש־50% מתקציביהן מגיע ממדינות זרות, לכלול את המידע הזה בניירות הפירמה שלהן בכל פנייה לגוף ציבורי ואולי אף יצטרכו נציגיהן לענוד את המידע הזה על דש בגדיהם בתג מיוחד, כאילו מוכתם. זה אמור לחול גם על עמותות העוסקות בניצולי שואה, שחלקן מקבלות תקציב רציני ממדינות חוץ.
שקד סבורה שהשקיפות צריכה להיות קיימת רק אם מדובר במדינות תורמות. אבל אם מדובר בגבירים, בעלי הון ואינטרסים, שלעתים הונם גדול יותר מהונה של מדינה קטנה, אז הצורך בטל.
ראייה צרה זו היא עיוות מוחלט של רעיון השקיפות. המחשבה הפוליטית שמאחוריה שקופה מאוד. העמותות המזוהות עם זכויות אדם ודמוקרטיה, וגם עם תרבות ואמנות וניצולי שואה, ניזונות בעיקר מקרנות ממשלתיות זרות. ואילו עמותות ימין הזויות וקיצוניות, ואולי אפילו אלה של מלכות יהודה ותג מחיר, ניזונות בעיקר מגבירים בעלי הון החיים בחו"ל ומסעירים באמצעות כספם את החברה והמדינה הישראלית. אלה יהיו פטורים מהתיוג. זו ראייה מאוד לא ממלכתית של שרת המשפטים של הממלכה.
השקיפות היא ערך חשוב, אבל רק כשהיא שוויונית וחלה על כולם. באפליה הזועקת מבין שורות הצעת החוק אין קמצוץ של אלגנטיות. זו הצעה גסה ומיותרת, הנושאת את שם השקיפות לשווא. היא באה ממניעים אפלים כדי להרתיע את העמותות הליברליות המזוהות בעיקר עם השמאל.
ולגוף העניין, זו הצעת חוק מיותרת משום שחוק העמותות הקיים כיום ממילא מחייב את כל העמותות לדווח לרשם העמותות, ובאמצעותו לציבור, על כל תרומה מעל 20 אלף שקל. כל המידע הזה מצוי באינטרנט.
מעבר לכך, נציגי מדינות אירופיות חשובות לישראל כבר פנו לשרת המשפטים וביקשו להימנע מההצעה הזו משום שהיא מזיקה לאוהבי ישראל ואוהדיה באירופה ומשרתת את שונאיה שמציגים אותה כמדינה רודנית ולא דמוקרטית. אבל שקד בשלה. יש לקוות שהח"כים הנאורים בקואליציה הדורסנית, וישנם רבים כאלה, יתעשתו ויסכלו את היוזמה המיותרת והמכוערת הזו.