הניסויים המוצלחים שבוצעו בישראל ובהודו במערכת הטיל ברק־8 מהווים תוספת כוח משמעותית לחיל הים ומהווים קפיצת מדרגה ביכולתו המבצעית.
ההחלטה של חילות הים של ישראל והודו ללכת לפיתוח משותף של טיל מסוג זה נולדה בפגישה שנערכה במשרדו של רמ”ט חיל הים ההודי בשנת 2003, שבה השתתפו נציגים משני הצדדים. הייתה לי הזכות להשתתף בפגישה זו כרמ”ט חיל הים הישראלי. לאחר כמה חודשים נחתם ההסכם לפיתוח משותף. זהו בעצם חוזה הפיתוח הבין־מדינתי (GtoG) הראשון שנחתם בין הודו לישראל.
לאורך השנים עבר הפרויקט המורכב קשיים וסבל מלא מעט חבלי לידה טכנולוגיים. במאמץ אדיר של התעשייה הישראלית וההודית, ובליווי של חיל הים, נרשמת כאן הצלחה חסרת תקדים בפיתוח מערכת טיל נגד טיל מהטובות בעולם והיא ראויה לכל שבח. היכולת הטכנולוגית לפתח מערכת מסוג זה נזקפת לזכותם של האנשים הנפלאים שעשו לילות כימים כדי להביא פרויקט זה לקו הגמר.
מערכת ברק־8 מאפשרת בפעם הראשונה לחיל הים הגנה היקפית אזורית כנגד איומים אוויריים. זאת בעוד שמערכת ברק־1 הוותיקה אפשרה רק הגנה נקודתית על הספינה שצוידה בה. המשמעות היא שכוח משימה של חיל הים יוכל להיות מוגן מפני איומים אוויריים, כולל מטוסים וטילים, ובנוסף לכך יוכלו ספינות חיל הים שיצוידו במערכת להגן על מתקנים וכלי שיט בים נגד איומים אלה. חיל הים הופך בעצם לחלק ממערך ההגנה הרב־שכבתי של מדינת ישראל ויוכל להשתלב במערך זה ולחזקו במידה ניכרת.
חוזקה של התעשייה הביטחונית של ישראל הוא בשילוב ובשיתוף פעולה בין גורמי הצבא (במקרה זה חיל הים), שמציבים את הדרישה המבצעית ומשתלבים בפיתוח מערכות לחימה. לכך יש להוסיף את היכולת הטכנולוגית יוצאת הדופן באיכותה של אנשי התעשייה הביטחונית, שחלקם הגדול רכש ניסיון רב בשירותו הצבאי בצה”ל. בכך מממשת מדינת ישראל את יתרונה הטכנולוגי על פני אויביה. יכולת זו מהווה חלק חשוב בהרתעה הישראלית, מעבר לתרומה לכלכלת ישראל.
הניסויים האחרונים במערכות הגנת הטילים של ישראל משפרים באופן ניכר את מערך ההגנה של המדינה מפני איומים אוויריים. השיפור מגביר את כושר ההרתעה של ישראל מול אויביה. ביום זה ראוי כי נשלח ברכת יישר כוח לכל העוסקים במלאכה.