לפני כחודשיים המליצו לי על שיטת אימון חדשה שפותחה במיוחד לנאס”א הנקראת EMS. אני זוכרת שהרמתי גבה, אך התלהבתי מהעובדה שמספיק רק אימון אחד בשבוע במשך עשר דקות כדי לקבל תוצאות רצויות. נתתי לעצמי בדיוק חודש אחד לניסיון, וכאחת שכבר ניסתה על גופה שלל טכנולוגיות כושר ידעתי שתהיה לי אינדיקציה ראויה להערכה.
ובאמת, זה היה קל מדי. אחרי אימון אחד בן עשר דקות נתפסו לי השרירים בדיוק בדרגה הרצויה. אחרי שלושה שבועות כבר הרגשתי שמתחזקים לי שרירי הזרועות והצוואר שהיו החוליה החלשה אצלי מאז ומעולם.
אלא שאז החלו לי כאבים מוזרים בצד השמאלי של העורף. תחילה חשבתי שזה כתוצאה מעבודה מאומצת מול מחשב. לאחר אבחונים ובדיקות התגלתה דלקת חמורה בגיד ועוד רעה חולה אחרת, שנגרמה כתוצאה מאימון לא מבוקר.
במכון הזהירו אותי מלבצע בדיקות דם ביום הסמוך ליום האימון מכיוון שהן עלולות לצאת לא אמינות כתוצאה מהאימון. אבל מצבי הפיזי הצריך בדיקה שכזו, שאכן גילתה תוצאות לא סבירות שככל הנראה נגרמו מהאפקט של האימון כפי שהסביר לי המדריך מלכתחילה. אלא שלא השכלתי לעצור, כי ככל הנראה המאמץ להיכנס לכושר בקלי קלות מוציא מאיתנו גם את גבולות ההיגיון.
למען האמת, עד שראיתי את הידיעה שמשרד הבריאות הוציא אזהרה נגד שיטת האימון באלקטרודות EMS, לא חשבתי שהנזק עלול להיגרם משם. שיטה זו
בעצם מגרה את כל השרירים בגוף בבת אחת ובעוצמה גבוהה, מה שלרוב מנטרל את המתאמן ביום שלמחרת.
לי לא היו תופעות לוואי אחרי אימון בודד אלא במצטבר. ורק כשהפסקתי את האימונים לחלוטין הרגשתי שהגוף מתחיל לחזור לעצמו, מכל בחינה שהיא. במשרד הבריאות טוענים כי השימוש במכשיר ששולח פולסים חשמליים בעוצמה גבוהה גורם לפירוק אנזימים חיוניים המשתחררים למחזור הדם ועלולים לפגוע בכליות.
ואכן, בטופס הקבלה לפני הרשמה לאימונים נדרשים למלא שאלון מאוד מפורט, השונה בדרך כלל משאלונים סטנדרטיים במכוני כושר ובריאות. מלכתחילה שיטת ה־EMS אינה מתאימה לאנשים הסובלים מבעיות בריאותיות אפילו סטנדרטיות, שבאימון רגיל לצורך העניין, איש לא היה מתייחס אליהן.
במשרד הבריאות טוענים כי השיטה אולי טובה למכוני פיזיותרפיה, ובליווי רפואי. לראיה, לאחר שני אימונים אכן השגתי תוצאה רצויה. אך במכוני כושר מדובר בסכנה. מסקנה: בענייני כושר ודיאטה אין קיצורי דרך.