ההודעה הרשמית של משרד החוץ על סגירתן של נציגויות ישראליות בארצות שונות, כולל בערים גדולות בארה"ב, היא בעלת השלכות נרחבות. לנוכחות הישראלית הרשמית והייצוגית בסביבה עירונית שבה חיה קהילה יהודית גדולה יש משמעות גדולה, במיוחד לנוכח העובדה שבשנים האחרונות מארג היחסים בין ישראל לתפוצה הגדולה באמריקה הולך ומתפורר.
לקונסוליות בארה"ב יש תפקיד טכני בעיקר, למשל טיפול בדרכונים ובבעיות של ישראלים לשעבר שזקוקים לשירותים שונים. אבל תפקידם של הקונסולים חורג מעבר לכך והשפעתם על חיי הקהילה המקומית רבה. הפעילים והשאפתניים בין הקונסולים מגלים מעורבות בהוויה הקהילתית, משתתפים באירועים ומקיימים פגישות עם עסקנים מקומיים. אבל הפוליטיקה הישראלית מעיבה על עבודתם.
רוב הציבור היהודי בארה"ב הוא ליברלי, ויעיד על כך שיעור תמיכתם בנשיא ברק אובמה, שהגיע ב־2008 וב־2012 ל־80%. בשנים האחרונות אותו אגף ליברלי גדול מביע בגלוי את חוסר שביעות רצונו מממשלת הימין בישראל בכלל ומראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, בעיקר בנושא הטיפול בבעיה הפלסטינית.
יהודים בעלי השפעה בקהילה האקדמית מתבטאים באופן ביקורתי, לעתים בוטה, כלפי הממשלה ומדיניותה החברתית. בראיונות שהתקיימו לאחרונה עם שורה של אינטלקטואלים יהודים, הם התבטאו באופן תוקפני נגד ממשלת ישראל וגינו בלשון בוטה את מדיניותה ואת החלטותיה בנושאים דתיים וחברתיים. גם גורמים המזוהים עם מרכז המפה הפוליטית מגלים באחרונה אי נוחות והסתייגות ממה שהם מגדירים "הממשלה הימנית־דתית־קיצונית בירושלים".
בפער שמתרחב בין הממשלה לקהילה היהודית בארה"ב ניצבים הקונסולים. הם אינם יכולים לעשות הרבה, אם בכלל, כדי לבלום את הביקורת על ישראל, ובשיחות פרטיות אחדים מהם מודים כי הם מתקשים להסביר את מדיניות הממשלה. אין זה סוד שחלקם אף שותפים להסתייגות ומסכימים עם הביקורת המופנית כלפי הממשלה.
ההודעה הרשמית על סגירת קונסוליות ישראליות בארה"ב מסיבות תקציביות חייבת לעורר דיון. זה לא יהיה שיח בשאלה אם יש הצדקה ממשית בצעד הזה, אלא דיון מהותי שיעסוק בצורך הדחוף לשנות את אופיה של הנוכחות הישראלית הרשמית בארצות חוץ, לעדכן את תפקידי שליחיה הרשמיים, להכשירם ולהכינם לאתגרים החדשים שנוצרו בשנים האחרונות.
והאתגרים הללו אינם ניצבים רק בפני השגרירים והקונסולים, אלא גם בפניהם של פוליטיקאים ואישי ציבור שנשלחים לייצג את ישראל באירועים ובכנסים בינלאומיים. אלו וגם אלו חייבים להיות מודעים למציאות העגומה שהולכת ומחריפה ביחסיהם של הרוב הגדול של הקהילה היהודית בארה"ב עם ישראל.
מדובר לא רק בפערים בהשקפות עולם ובחילוקי דעות בנושאים שונים, שהתגלעו גם בעבר, אלא בנתק ממשי ומוצהר ובתהליך התרחקות מישראל, שצוברים באחרונה תאוצה.
אולי אין זה נורא כל כך שהקונסוליה הישראלית בפילדלפיה תיסגר, אף על פי שבעיר הגדולה והחשובה הזאת ובפרבריה מתגוררת אוכלוסייה יהודית גדולה. חשוב יותר שנציגיה ושליחיה הרשמיים של ישראל בארה"ב ובארצות מרכזיות יוכשרו ויהיו מצוידים רעיונית להתעמת עם המציאות.
ליהודי ארה"ב יש פוטנציאל להוות מוקד של תמיכה בישראל, והקשר עמם לא תלוי בפתיחתן או בסגירתן של קונסוליות ושל נציגויות רשמיות. אבל אסור לוותר. יש להתאמץ, להשקיע ולטפח את המאגר הזה, לטובת האינטרסים של ישראל.