בנימין נתניהו זחוח, מרוצה מעצמו ויהיר כתמיד. הוא משוכנע שהוא מנצח בקרב היחיד שחשוב לו באמת – להיבחר שוב לראש ממשלה. הקדנציה החמישית עוד רחוקה, אך לדעתו היא בכיסו. ייעודו הוא לא להיפרד מרחוב בלפור, עם שרה כמובן. קיסרות נצחית. ערב הבחירות הקודמות ניתן היה להבין את יעדיו האסטרטגיים של נתניהו – לייצר בסיס ימני מוצק בשותפות אידיאולוגית עם המתנחלים, למנוע הקמתה של מדינה פלסטינית, ולהעצים את המרכיב היהודי של ישראל על חשבון המרכיב הדמוקרטי. 



כל מעשיו מכוונים ליעדים אלה; מה שנתפס על ידי רבים ככישלון מדיניות, כגון הקרע עם הממשל האמריקאי, נתפס אצלו כהצלחה מול היעדים שהציב. 
הקרב הכמעט משיחי וחסר הסיכוי בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם איראן היה מכוון למנוע מאובמה כל עיסוק בסוגיה הפלסטינית. מתקפתו הלא רציונלית נגד נשיא ארצות הברית על מגרשו הפוליטי בקונגרס יצרה קרע כה עמוק עם הבית הלבן, כך שאין לאובמה שום רצון לעבוד עם נתניהו על תהליך שתי מדינות עם הפלסטינים. בעיני נתניהו זהו ניצחון. עם ההסכם האיראני הוא משלים, בעצם ימים אלה. הקרע עם ארצות הברית ואירופה בכל סוגיות האזור מאפשר לראש ממשלתנו, על פי השקפתו, להמשיך בדרור להרחיב את ההתנחלויות. 

בישראל יש שלטון המשלב אלמנטים של דיקטטורה ותיאוקרטיה
 

אובמה והמפלגה הדמוקרטית מסוכסכים עמוקות עם נתניהו. בהיסטוריית היחסים בין ישראל וארצות הברית לא הייתה למנהיגות האמריקאית דעה כל כך שלילית על המנהיגות בישראל – מי שנענש על ידי אי מעורבות אמריקאית בתהליך השלום היא ישראל. ונתניהו מנצח כרגיל. 
 
נתניהו גם עומד בדברתו לחזק את המרכיב היהודי בזהות הישראלית, גם אם כתוצאה מכך נשחק המרכיב הדמוקרטי. הצעת חוק הלאום היא רק דוגמה אחת. היד החופשית שבנט מקבל במשרד החינוך, לחינוך מורשת אבות על חשבון החינוך לדמוקרטיה, משרתת את הברית בין נתניהו למתנחלים. 
 
נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון שמתבל את נאומיו ברמיזות גזעניות. בהספד שנשא ב־2 בינואר לאחר הטרור בבר הסימטא ברחוב דיזנגוף דיבר על כלל הציבור הערבי, ולא על מחבל בודד. התנכלויות תג מחיר וגזענות אלימה של נוער הגבעות זוכים לביקורת רפה בלבד. 
 
עוד לא מלאה שנה לכהונת ממשלתו הרביעית, וניתן לקבוע כי ביבי נתניהו ניצח. האמריקאים מוותרים על עניין שתי המדינות. האופוזיציה חלשה מול שחיקה חסרת תקדים של יסודות הדמוקרטיה. הציבור הימני, שהמתנחלים מגבים אותו, יבחר בו מחדש. בעיניהם הוא לא ימני וגזעני דיו, הוא נגד סיפוח, ומכבד חוקים גם עבור ערבים כשצריך, אך אין כמו נתניהו להעביר את היעד של ארץ ישראל השלמה (שהיא למעשה מדינה דו לאומית ולא דמוקרטית) מול האמריקאים והעולם. ערכיו חשוכים, אך האסטרטגיה מצליחה. 
 
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה מנהיגים צעירים"