הפעם כבר קשה מאוד לעבור לסדר היום. הודעת הנהלת חברת אסם מסוף השבוע על כוונת חברת נסטלה, בעלת השליטה, למחוק את המניות מהמסחר בבורסה, לא הייתה עוד לוקש. מדובר בפיגוע פיננסי רב נפגעים, לא פחות.
אסם אינה עוד חברת הייטק שמשיקולים ציניים קצרי טווח החליטה להיעלם ולהתעופף לנאסד"ק, שם החיים נוחים יותר; אסם אינה קבוצת החברה לישראל שברחה לחו"ל בגלל היעלבותו של עידן עופר, בעל הבית. אסם, על הבמבה והאטריות שלה, היא חלק מתבנית הנוף הישראלית. היא חלק משמעותי מהתעשייה הישראלית. לא במקרה דן פרופר, יו"ר הדירקטוריון, שימש בעבר כנשיא התאחדות התעשיינים. מבחינת האופי הישראלי היא נמצאת בשורה אחת עם חברות תעשייה כמו טבע, תנובה או אפילו חברת נטפים.
אסם ביקשה להיעלם מנוף החברות הציבוריות בעיקר בגלל עודף רגולציה. זו לא קפריזה רגעית, אלא החלטה שהבשילה בשנים האחרונות. הצורך להביא לאישור בכל פעם מחדש את העסקאות בין אסם לבעלת הבית נסטלה הפך לבלתי נסבל. אסם התחילה לעבוד בייצור חוות דעת משפטיות, במקום לספק אטריות וטסטרס צ'ויס. בעלי אסם קיבלו את ההחלטה אך ורק משיקולי עלות־תועלת כמתבקש מחברה עסקית.
הבורסה היא אכן מקור חשוב לגיוס כסף, גם אם בטווח המיידי אסם לא הייתה זקוקה למזומנים. עם זאת, המחיר שאותו התבקשה לשלם עבור היותה חברה ציבורית היה מבחינתה בלתי נסבל.
חוץ מהצורך להביא לאישור האספות החלטות מיוחדות אשר התקבלו ברוב של בעלי מניות המיעוט, מדובר בין השאר גם באישור שכר הבכירים, בגיוסי הון ובעסקאות פנימיות. מחיקת המניות מהבורסה תחסוך בהוצאות מיותרות.
יותר מזה: לאחר הפיכתה לפרטית, אסם כבר לא תצטרך לחשוף את סודותיה המסחריים. והיא אינה לבד. תנובה כבר הפכה לחברת פרטית בעקבות רכישת השליטה על ידי הסינים, וטרה וקוקה קולה נותרו חברות פרטיות ואין בדעתן להתקרב לבורסה הישראלית.
גם קבוצת יוניליוור היא תאגיד פרטי. לפיכך לא אתפלא אם הבאה בתור מהמחיקה מהבורסה תהיה קבוצת שטראוס, הנמצאת בקשרים עסקיים עם יוניליוור.
זאת בהחלט תופעה מטרידה, והגיע הזמן לחשבון נפש של מקבלי ההחלטות במשרד המשפטים וברשות ניירות ערך. האם במאזן האינטרסים של שמירה על ציבור המשקיעים לא נחצה הקו האדום? האם לא הגיע הזמן להקל מעט את הנטל, כדי למנוע מצב שבו הבורסה תהפוך לאולם נכסים בלבד? את הרישום למסחר בבורסה המתייבשת ניתן לעודד באמצעות הקלות לחברות ציבוריות, ולא באמצעות מקסמי שווא כמו הפרטתה.
ובאותו עניין, בימים אלה נדונה בוועדת הכספים בכנסת הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים בחברות פיננסיות. זה הזמן לשאול האם באמת יש צורך בחוק כזה, והאם התקנות שכבר פורסמו על ידי בנק ישראל והפיקוח על הביטוח באוצר אינן מספיקות.