נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן, דחה אתמול באופן חלקי את הסדר הטיעון שנחתם בין פרקליטיו של אהוד אולמרט לבין הפרקליטות, בעניין שיבוש הליכי המשפט. על פי הסדר הטיעון הודה אולמרט בשני סעיפים קלים של שיבוש והוסכם בין הצדדים כי ייגזרו עליו שישה חודשי מאסר, שירוצו בחופף לעונש המאסר שכבר נגזר עליו (אני מאמין שאלמלא הסדר הטיעון, לא היה מוגש נגדו כתב אישום נוסף).
השופט, במהלך חריג ויוצא דופן, קבע שלמרות הסדר הטיעון, חודש אחד מששת חודשי המאסר ירוצה על ידי אולמרט במצטבר ולא בחופף.
הסדרי טיעון הם הכרח בל יגונה במשפט הפלילי. כעניין של שגרה, בתי המשפט מכבדים בדרך כלל הסדרי טיעון. שאלמלא כן, ובהתחשב בכך שכ־80% מהתיקים הפליליים מסתיימים בהסדרי טיעון, הציבור יאבד את אמונו במערכת המשפט ויימנע מלהגיע להסדרי טיעון, מה שיכביד מאוד על המערכת ויעמיס עליה עומס מיותר שלא תוכל לעמוד בו. ובנוסף, יוטל גם עומס כספי ונפשי על נאשמים, שיצטרכו להתמודד במערכה משפטית ארוכה, יקרה ומייגעת.
הפסיקה קבעה שאם שופט מסרב לקבל הסדר טיעון, הוא צריך להסביר זאת וצריכות להיות לכך סיבות טובות.
ואומנם, רק לעיתים נדירות, בסדר גודל של פרומיל, קרה ששופטים סירבו להסדרי טיעון. גם אז, בדרך כלל בית המשפט העליון שינה את החלטתם. בפסק דין עקרוני, שנגע לסוגיה אמר השופט העליון פרופ' מנחם אילון, שדחיית הסדרי טיעון על ידי בית המשפט "לא תיעשה, אלא במסורה קמוצה ביותר ורק במקרים נדירים".
ועכשיו, הסבר אפשרי לסטייתו של השופט אביטל מההלכות המקובלות. למרות נטיית לבנו לחשוב ולהאמין שהשופטים המקצועיים שלנו אינם מושפעים מהתקשורת ומשאון כיכר העיר, למרבה הצער הם מושפעים גם מושפעים.
רק בשבוע שעבר העיד על כך השופט עודד מודריק, שפרש מתפקידו ימים אחדים קודם לכן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. בראיון טלוויזיוני נדיר, חושפני וראשון מסוגו, הוא אמר כי יש השפעה תקשורתית וציבורית על שופטים ומי שאינו מאמין בכך – שוגה.
נוסיף לכך את האמירות הבוטות בעניין זה של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בפרק המזכה בפסק הדין של אולמרט בפרשת הולילנד ונוכל להעריך נכונה עד כמה כיכר השוק וקול ההמון משפיעים על פסיקות בית המשפט.
זה לא נוח ולא נעים, אבל זה כנראה נכון. בתי המשפט אולי אוטמים את קירותיהם אל מול שאגת ההמון, אך בדרך כלל הם מותירים חלון פתוח. חוששני שגם חלונו של השופט אביטל חן נותר פתוח במידה מסוימת. אחרת קשה להבין את סטייתו מהעקרונות הכל כך ברורים שהונחו על ידי בית המשפט העליון בנושא הסדרי הטיעון.
אינני יודע אם אולמרט יערער על ההחלטה, אך אני די בטוח שאם יערער, הוא יזכה. אני גם בטוח שאם כיכר השוק והתקשורת יכתיבו לשופטים כיצד לשפוט, מדינת ישראל תאבד את דרכה.