מילים אינן נטולות הקשר. הבנת ההקשר הלא מילולי היא חלק חשוב מתוך הבניית המשמעות, שממנה נבנית גם המציאות. כאשר ראש הממשלה צופה על ירדן, מדינה שעמה מתקיים שלום יציב, ומוצא לנכון להשתמש בביטוי “חיות טרף", כל בעל היגיון ישר יסיק שהפלסטינים על אחת כמה וכמה. כה אמר ראש הממשלה, האחראי דה־יורה ודה־פקטו על ביטחון המדינה.
זאת סיבה מצוינת להתייחס ברצינות לאמירתו של ראש הממשלה על “חיות הטרף שמסביבנו", משמעותה והתודעה הציבורית שהיא מסייעת לייצר. לפי ההיגיון שהפגינה ח"כ ד"ר ענת ברקו בשבוע שעבר, הרי שראש הממשלה לא היה נדרש לסוגיית חיות הטרף לו רק הפ"א הרפה לא הייתה קיימת בעברית, וגם לא לפלסטינים – הם לא היו קיימים משום שלא ניתן היה להגותם והתאמה לשונית היא לחלשים. אבל כל עוד לא הוצאה הפ"א הרפה מחוץ לחוק, במסגרת הנורמה הציבורית לחקיקת חוקים הזויים, נותרנו עם פלסטינים ועם חיות טרף.
המשמעות שניתנת למילים קובעת במידה רבה את ערכן, קליטת המילים והמסרים הפרטית והציבורית מיתרגמת לשיח הציבורי שגם מייצר את נורמות ההתנהגות. כשראש הממשלה קורא לירדנים, למצרים, לפלסטינים, ללבנונים ולסורים “חיות טרף", הוא נשמע בבירור וחד־משמעית והמסר אינו משתמע לשתי פנים. אין בני אדם מסביב לישראל - יש חיות טרף. אין סביבה עוינת – יש ג'ונגל. ולג'ונגל חוקים משלו.
זו לא אמירה סתמית, פליטת פה או בחירה אקראית של מילים. זה קו המחשבה של ראש הממשלה ובמידה רבה התפיסה הכללית הציבורית שהוא מנסה לייצר. הסאבטקסט ברור ורב־ערוצי – ישראל צריכה להגן על עצמה, “האויב", ממש כמו חיות טרף, לא מבחין בין קורבנות, אין לו בכלל כללי מוסר אנושיים – הוא פראי והוא סביבנו וכל האמצעים כשרים. זה גם המשך התמה המקשרת את הטרור הפלסטיני לטרור המוסלמי הקיצוני שעמו מתמודד המערב, משל חיות הטרף מהג'ונגל שלנו מתחילות להגיע אליכם. יש משהו קמאי ואינסטינקטיבי בתגובה המתגוננת שהאיום בחיות טרף יוצר. הקמפיין להעלאת המודעות הציבורית לתבהלה בחסות ראש הממשלה זו הקדנציה השלישית עלה מדרגה.
אין כאן הפתעה גדולה, נתניהו רואה בערבים בעיה, והוא מעביר את זה לציבור בצורה חד־משמעית. עם המיעוט הערבי שחי בישראל הוא קצת בבעיה, גם כשהוא לא ממציא בעיות כמו “נהירה לקלפיות". אזרחות מלאה? שוויון זכויות? ובכן, במגבלות הראויות ורק אם הוכחה נאמנות. לא מהנמנע שמלבד ההחלטה ה"דמוקרטית" להכתיב לציבור הזה מי יהיו נבחריו המקובלים על השליט (ע"ע חוק ה־90), עוד “ניאלץ" יום אחד לשכנם בגני חיות ייעודיים כמעשה האדם בחיות טרף.
למילים יש משמעות, לסיטואציה יש משמעות וכמובן גם לדובר. אין תמה שבה ראש ממשלה שחרתה על דגלה את מפעל ההתנחלויות, דה־לגיטימציה של הפלסטינים על כל המשתמע, חיזוק הזהות היהודית והצרת פעילות של מחנה פוליטי - לא מתבטא כך. אלה הפנים של ישראל וזה השיח שהוא משליט. ואפרופו חיות טרף, הציטוט הבא מתאים למקרה זה: “שריה בקרבה, כזאבים טורפי טרף, לשפוך דם לאבד נפשות למען בצע בצע" (יחזקאל כ"ב, כ"ז). אתם רשאים להתייחס לזה כמסר.