הגרסה החדשה שהופצה בלבנון לתיאור נסיבות מותו של הנווט רון ארד אינה אמינה כקודמותיה וקשה לקבל אותה. היא לכל היותר עוד השערה אחת מני רבות. היומון "דיילי סטאר" מדווח על חמישה חברי המפלגה הסורית הלאומית הסוציאליסטית (בלבנון) העומדים לדין בבית משפט צבאי בביירות באשמת ריגול לטובת ישראל. שניים מהם התייצבו לדיון ואחד מהם השמיע עדות כאילו בהיותו מפקד שטח בזרוע הצבאית של המפלגה, שמע מאנשיו על קבוצה שמחזיקה בעצור. לפי עדותו, העצור לבש בגדים בלויים, היה מותש וניכר שעבר עינויים והוכה. הוא התבקש להיכנס למקלחת להחליף בגדים ושם מצאו אותו מת. לפי העדות, הוא נקבר בחורשה.
גרסה זו מעוררת כמה שאלות: לא ברור מה לאנשי המפלגה הסורית הלאומית ולמקרה. עד כמה שידוע, רון ארד נתפס בידי הארגון השיעי המתון אמל והוחזק בידי מוסטפה דיראני, איש מנגנון הביטחון של הארגון, עד שאבדו עקבותיו. דיראני, שנחטף בידי כוח צה״ל בתקווה שישפוך אור על גורלו של ארד, סיפר בחקירתו כי אנשי מנגנון הביטחון שלו שמרו על הנווט בכפר נבי שית. בקהילת המודיעין הישראלית נותרו עד היום חילוקי דעות בנוגע לגורלו. יש הסבורים כי דיראני מכר את ארד לידי חיזבאללה ומשמרות המהפכה והוא מת במהלך חקירותיו. היו שסברו בקהילת המודיעין כי ארד אף הועבר לאיראן ושם מת בחקירתו.
בחיזבאללה נטען כל השנים כי לא החזיקו בארד ואף ניסו לברר מה עלה בגורלו. ואכן, זה היה האינטרס של חיזבאללה לנסות להשיג מידע על כך. הם היו מקבלים תמורה גדולה מאוד מישראל בשל כך. בסופו של דבר, אנשי חיזבאללה אף הכינו דוח מקיף על מאמצי החקירה שלהם והעבירו אותו לישראל כחלק מאחת מעסקאות חילופי השבויים. לפי גרסת חיזבאללה, השומרים שהופקדו על ארד עזבו את משמרתם ורצו לסייע לבני משפחה וחברים בכפר מיידון, שעליו פשט כוח צה״ל. בשובם הם ראו את דלת חדרו של ארד פתוחה ועקבותיו אבדו. במערכת המודיעין הועלתה גם הסברה שאחד השומרים שקרוב משפחתו נהרג באותה פשיטה על מיידון החליט לנקום, והרג את ארד.
בשבוע שעבר פרסם גם חיזבאללה - לציון יום השנה השמיני למותו של עימאד מורנייה ("שר הביטחון" של הארגון), שנהרג בדמשק בחיסול המיוחס למוסד ול-CIA - כי מורנייה פעל ללא לאות כדי להשיג מידע על נסיבות היעלמותו של ארד. מורנייה הצליח לשים ידו על המצנח ועל עוד כמה פריטים של ארד, אך לא הצליח להסיר את המסתורין.
בכל מקרה, ברור כי הגרסה החדשה מתאימה לצרכיו של חיזבאללה משום שהיא מאששת את טענותיו שלפיהן הוא לא החזיק בארד, לא היה אחראי לגורלו ואף לא ידע מה קרה לו. אם העדות של הנאשם בריגול לטובת ישראל הייתה סותרת את עמדת חיזבאללה או אף מפלילה אותו, ספק רב אם היא הייתה נשמעת בבית הדין בלבנון.