את המומנטום המסוים שהיה לו, בנה ברני סנדרס על העיקרון המוכח ששום דבר אינו מה שהוא נראה; שהמועמדת ההיסטורית המועדפת אינה ניצבת על קרקע מוצקה אלא על סקרים, ספינים, טובת המפלגה ומשאלות לב המבקשות להגשים את עצמן; שהמועמדת המובילה דוהרת בראש עד שסוסה מועד והיא עפה ממנו בקשת מרהיבה; כל זאת היה נכון עד שנקלע, אחרי כמה פריצות התחלתיות שובות עין ולב, ללבה של סופה מושלמת, כמו זאת שהתרחשה שלשום בדרום קרוליינה.
אין לצערי מילה אחת בעברית המיטיבה לתאר את שעשתה שלשום הילרי קלינטון לברני סנדרס. תבוסה היא מילה רכה מדי לתאר את החבטה שהשמיע גופו כאשר נפל בזירה. בהשאלה מהרגעים שבהם העלה באוב את ימיו כאתלט צעיר ושחקן כדורסל בקליעות מצולמות מתחת לסל, ניתן לומר שבית"ר סנדרס הובסה על ידי מייקל ג'ורדן והבולס בהפרש שאפיין את ימיהם הגדולים בערב של שלשות רבות; או לחלופין, מה שקרה כאשר שקית אוויר חם נכנסה לזירה עם מישהו כמו מייק טייסון הצעיר טרם שלמד להפסיק לנשוך אוזניים. אין דרך לתפור רקמת כסף מצילת כבוד להפרש שבו ריסקה קלינטון את סנדרס בדרום קרוליינה. זה אינו הסוף; זו תחילתה של ההתמודדות האמיתית במגרש של הגדולים, גם אם תיגרר עד הוועידה הדמוקרטית בקיץ.
לקלינטון יש קשרים היסטוריים אמיצים עם שחורים ומיעוטים אחרים, ואלה נתנו את שלהם ברגע שקלינטון הייתה זקוקה להנחתה רועמת כדי שהחבטה תצמצם את סנדרס לממדיו האמיתיים. הוא אכן עשה נפשות, משך צעירים ועורר סקרנות עם משנתו הסוציאליסטית, שנהנית מלוויית קסם של המילה מהפכה, אך לא מספיק כדי להפוך את קערת המנדטים על ראשה של קלינטון. מזכירת המדינה לשעבר באה לנצח ולהזכיר לקשיש המנער את ידיו ואצבעותיו ונוזף ביריבתו בנרגנות הולכת ומחמיצה, כיצד נראה ניצחון מבית קלינטון. בעונת בחירות כה אלימה, הזויה, אקלקטית וקפריזית, שבה לא נותרו קללות שלא נעשה בהן שימוש, יש משהו מרגיע, סולידי ומחובר לסדרי עולם בעובדה שהאינטרס המובהק של הבוחרים וקשרים אמיצים ביניהם ובין המועמדת, הביאו לניצחונה.
קלינטון במיטבה כאשר עליה לקלף את לחייה מהפרקט. רק אחרי שגומרים שלושה סיבובים על ראשה, היא מוצאת את קולה הפנימי ומשתמשת בו. אחרי שסנדרס ניתר סביבה ביהירות המעצבנת והיודעת כל שלו, מצאה קלינטון את עצמה. היא עשתה זאת בטריטוריה שתמיד הייתה רשומה בטאבו על שם הקלינטונים חוץ מאשר בעידן אובמה. זאת הטריטוריה שאליה נודדות הבחירות בהמשך השבוע, מדינות שמהן ייצא סנדרס עם רבע תאוותו בידו. אינני מעריץ טבעי ומיידי של קלינטון. אני חושש שיש לה כמה דברים דחופים לעשות, כמו להראות את ההרצאות שנשאה בפני ממסדי וול סטריט ולצאת מתחת לשק הדואר הנקוב של המיילים. אבל פחות משאני מחבב את קלינטון, אינני סובל את סנדרס. לאחרונה הוא מתחיל לשווק את יהדותו כמו הייתה אתרוג נדיר ורב חסד; השטיקים שלו מתחילים לעצבן ברמת הגשתם הפרימטיבית כמו ג'קי מייסון בחגורת הבורשט ביום רע; והוא מסמן מראש את המדינות שבהן ינצח את יריבתו. מעט החסד שהוא נטה לקלינטון התאדה מזמן וכעת הוא עוד פוליטיקאי שטיסות במטוס חכור עלו לו לראש. ובעיקר, הוא אינו האיש שיצליח לעצור את טראמפ מלקחת את אמריקה באקספרס לגיהינום. קלינטון לפחות כבר הייתה שם.