כחוט השערה: פרשת הזקן בצה"ל מגוחכת והיסטרית

1 צבא מעט נוקשה.
1 קהילה דתית היסטרית.
1 רבנות צבאית תאבת כוח.

1 מדינה של חפיפניקים, שמחפשים כל פרצה כדי לעשות לעצמם חיים קלים.

ערבבו היטב והגישו חם. בדיחה עם זקן.
 

ולחדשות בהרחבה: בתקלת הזקן שאירעה לצה"ל – תקלה שאפשר היה למנוע אם הצבא היה קצת יותר רגיש להלכי הרוח בסביבה שהוא חי בה וקצת יותר זהיר בפקודות שיש להן נגיעה מיידית לשדה הפוליטי – אפשר לזהות כמעט את כל מאפייניה של החברה הישראלית. החשדנות האוטומטית של כל קבוצה שמישהו מנסה להתנכל לה (חשדנות שלא פעם יש לה בסיס, כי כולם מנסים לדפוק את כולם). המהירות שבה מתקבלות החלטות, ואז משתנות, ואז שוב משתנות. השיח התקשורתי שאין בו זמן לנשימה במרווח שבין תדהמה ובין זעם. היעדר מהותי של הסכמה לקבל מרות ולציית לסמכות.
 

מה בסך הכל רוצה צה"ל המשתומם על הסערה: לעשות סדר. את גזעי העצים הוא מסייד בלבן, את החיילים הוא מלביש בירוק, בנעליים הוא שם גומיות, את הלחיים הוא מגלח. למה מגלח? כדי שיהיו מגולחות. למה שיהיו מגולחות? כדי שיהיה “צבא ממושמע", כדברי דובר צה"ל. כלומר: אנחנו מטילים פקודה כדי שימלאו את הפקודה, כי מילוי פקודה הוא המפתח למשמעת. כל מי שעבר פעם את מכבש השירות הצבאי יודע שכך זה באמת עובד. נראה שצבא צריך להיות קצת מגוחך כדי להצליח להתקיים ולהילחם.
 

מה רוצים בסך הכל הדתיים הנסערים: שייתנו להם לגדל זקן. למה? כי נותנים להם לחבוש כיפה. למה? כי נותנים להם זמן לשחרית. למה? כי הם חיילים מצטיינים, וכמובן גם מסיבות דתיות. ואומנם ידוע לכל מי שמכיר את החברה הדתית, שרבים ממגדלי הזקן בצבא לא מקפידים על הדיבר ‘גדל תגדל לך זקן’ גם בחייהם האזרחיים. אבל אם יש פרצה, למה לא לנצל אותה. ואם יש פקודה חדשה, למה לא להתנגד לה. 
 

מה בסך הכל רוצים הרבנים המוחים עד צרידות: רבנים – זו האמת – רוצים השפעה וכוח. במקרה זה, הם מרגישים שהכוח נלקח מהם. מצד אחד הם מייצגים את ערכיה של חברה מובילה, שולטת, חלוצה. מצד אחר, החלוציות לא מרפאה את הפרנויה. מישהו בטח מנסה לקלקל להם. קודם לקח להם (כלומר, לרבנות הצבאית) את התודעה היהודית, והנה כבר באה גזרת איזנקוטוס אפיפנס נוספת. קם בבוקר הרמטכ"ל ושאל את עצמו איך לקפד את ראשה של האליטה החדשה ומצא נוסחה: נקצץ את זקנם עד שתאבד את כוחה, כמו שמשון.
 

מה בסך הכל רוצים החיילים המאובקים: הם כנראה רוצים לגדל שערות על הפנים. הדתיים רוצים, כי מותר להם. גם החילונים רוצים, כי אם לדתיים מותר, אז למה שלהם יהיה אסור? ובעצם – למה באמת שלהם יהיה אסור? פרשת הזקן היא בעיקרה פרשה משעשעת, מטורללת, אבל יש בה צד מקומם: ההנחה האוטומטית שלמישהו יש זכויות יתר על פני מישהו אחר, שלמישהו יש סיבה טובה יותר מכפי שיש למישהו אחר. שסיבה דתית היא סיבה חזקה יותר מאשר סלידה ממים קרים באשמורת הבוקר.
 

זו ההיררכיה שקבע צה"ל: גידול זקן מכוח האמונה – שזה מה שדורשת התורה – מותר. גידול זקן מכוח העצלות – שזה מה שדורשים החיילים המטושטשים בבוקר הקר והמאובק באוהל השדה – אסור. כלומר: עדיפות לשומרי מצוות התורה היהודית על פני שומרי מצוות התורה הישראלית, שהיא, כידוע, מה ששנוא עליך – אל תעשה.