רצח אשתו של עד המדינה מבאר שבע עשוי להיות קו פרשת המים בכל הקשור להפעלת עדי מדינה בפרשות ארגוני פשע מסוכנים. ואחרי שקבענו זאת צריך לציין שבעלה של הנרצחת, עד המדינה, חזר לישראל אחרי שהות במסתור אי שם בחו"ל ומרצה כעת מאסר על עבירות אלימות במשפחה, מה שמאפשר לסמן גם אותו כחשוד אפשרי, עד כמה שזה ישמע הזוי.



ואם זה לא מספיק נוסיף שבארגוני פשע בארץ ובעולם יש משקל רב לנשות הבכירים. עקב בדידותם בצמרת הם זקוקים לנקודת המבט של אשת הסוד שאיתם, מה שהופך נשים רבות לשותפות בעלות משקל בפעילות הפלילית של בעליהן, ומטבע הדברים גם לאויבות של שונאיהם.
 
המקרה אמש יכול להוות דוגמה קלאסית למעורבות הנשים בפשעי בעליהן. מצד אחד, עד המדינה המגלומן משהו סיפר ב"עובדה" ובבלוג האישי שלו על כך שאשתו סומנה כיעד לפגיעה מצד ראש ארגון הפשע, הרבה לפני שהעיד נגדו, ומהטעם הזה היתה לעצה שלה חלק גדול בהחלטה שלו להיות מדינה. מצד שני, גם אשתו של ראש ארגון הפשע אינה קוטלת קנים בהקשר הזה. לפי הרחוב ומודיעין המשטרה היא תחזקה ביד רמה את ארגון הפשע במהלך שבע השנים שבהן בעלה היה בכלא. 
 

אלא שכאמור, את חשבון הנפש בהקשר של פגיעה בעדים, אחרי האירוע החמור של רצח אישה לעיני ילדיה,  חייבים לעשות במשטרה ובפרקליטות, שם נוהגים לנפנף ביהירות בכל עד מדינה שהם מגייסים. את ההגנה מספקים להם ביום המחרת, אבל לעזאזל השנים שבהמשך. ובכלל, גיוס עדי מדינה מהליבה של עולם הפשע מהווה מאיץ פשיעה בפני עצמו, לנוכח כמות הסכסוכים שהוא מייצר בין החברים ובני המשפחה הלא נורמטיביים שנותרים מאחור.
 
בעידן שבו למדינה יש יכולות מרובות כל כך באמצעות חקיקה דרקונית, טכנולוגיות מתוחכמות, מצלמות, האזנות, איכונים סלולריים, מאגרי מידע פיננסים וביולוגים, כוח אדם אינסופי ואפילו דעת קהל חיובית למאבק בפשיעה, נראה כי הגיע הזמן להניח בצד את הכלי הפרימיטיבי הזה של עדי המדינה, שמפתה חוקרים עצלים ומפטם בכסף וטובות הנאה עבריינים מושחתים וחסרי עכבות.

הגיעה העת לייצר עבודת משטרה מקצועית ומוסרית יותר שמסכנת פחות את הסביבה. אלא אם כן לאף אחד במערך התביעה אין אחריות לטראומה של שלושת הילדים שאמם נרצחה מול עיניהם. ועוד לא דיברנו על עשרות הנשים הילדים והמשפחות שרועדים מפחד כעת בעודם ממתינים בשרשרת החיול של הרשות להגנת עדים.