הגיע הזמן לומר בקול רם - חלאס עם היום הזה, מי בכלל רצה אותו? ומה זה בכלל אומר שיש יום אחד בשנה שמוקדש לכל נשות העולם? היום הזה הפך מזמן לשבוע של "פסטיבלי העצמה", ובין סיקור תקשורתי כזה או אחר על ההטרדות של ה(מחקו את המיותר: שחקן/ קצין/ זמר/ ניצב) התורן, אנחנו מקבלות פעם בשנה מכל אמצעי התקשורת מנות גדושות של הערכה, עצמה, קבלה והערצה, שאמורות להספיק לנו ליתר הימים, כי יום האישה יש רק אחד. אז יום האישה שמח? לא כל כך. מתי כן יהיה פה שמח? הנה האותיות הלא-קטנות שחשוב שתקראו.
כשלא תשאלו ילדה בגיל 12 אם כבר יש לה חבר, ובגיל 16 כבר תסבירו לה שאין לה ברירה אלא "לשמור על הכוס שלה", כי אין לדעת מה ידחפו לה במשקה. כשהיא תהיה בגיל 17, אל תסבירו לה שסקס עושים רק כשיש "אהבת אמת" ושצריך "לחכות לאחד". וכשהיא תהפוך לאישה ותמצא את האחד, לא תנעצו מבט בבטן שלה ותשאלו אם היא כבר התחילה לאכול בשביל שניים.
מתי יהיה פה יום האישה שמח? כשמילת התואר הראשונה בה תשתמשו כשתגדירו מישהי שאתם מכירים לא תהיה קשורה למראה החיצוני שלה (זה יכול בהחלט להיות התיאור השני). כשתפרגנו כשאתם שומעים את הנשים במשרד צוחקות בקול ולא תשאלו ישר "מה אתן שוב מקשקשות?". נסו להבין מה קורה - אולי עוד תגלו שגם לנו יש חוש הומור מצוין.

כשהמילים: זונה, שרמוטה, לסבית, מגעילה, בטטה, דבה, נותנת, כוסית, מוצצת - לא יתארו נשים ששכבתם איתן או ששכבו עם גברים שהכרתם והכרתן. כשפמיניזם לא תהיה קללה. שכשתגיע האישה שתעמיד את כולם (כולל הנשים) במקום - תבינו ותעמדו מאחוריה באמת, ולא תלחשו שהיא היתה יכולה להגיע רחוק אם רק היתה גבר. כשאישה תעלה את השיח הפמיניסטי לפרייים-טיים (עיינו ערך אור מהאח הגדול), לא תקראו לה "מכשפה". וכשתפסיקו להתמרמר אם מדברים אליכם פעם אחת בשנה בלשון נקבה. אנחנו, לצערי, לא עשינו מזה עניין שנים, וגם לנו מגיע, הבנתן?
כשתשמעו על אדם שחשוד בהטרדות מיניות והמילים הראשונות שיצאו לכם מהפה לא יהיו "הורסת משפחות", "היא רצתה את זה", "היא הייתה מאוהבת בו". שלא יצטרכו לבדוק או להתגאות במספר הנשים המכהנות בכנסת כאילו מדובר בהישג. או במספר השופטות המכהנות, או במספר השוטרות שלא דיווחו כי עברו תקיפה מינית במסגרת תפקידן.
שהשכר ייקבע רק על פי הכישורים וההישגים של כל עובדת ועובד. שלא תחליטו אוטומטית שבכל רכב שנוסע או חונה בצורה מזעזעת, יושבת אישה. כשתפנימו שיש נשים שמבינות מצוין בספורט, ויש כאלה שלא אכפת להן איך הן נראות, באמת באמת. שלא כולנו חולמות על חתונה, כשם שלא כל הגברים פחות טובים בגידול ילדים.
כשתבינו שכל הדברים האלה ש"מחזקים נשים" לא באים על חשבונכם ושאנחנו לא רוצות "העצמה", אלא הבנה שמגיעים לנו דברים טובים בגלל המעשים והתכונות שלנו. מתי יהיה באמת באמת שמח? כשלא נצטרך לציין את "יום האישה" כדי לחגוג את ההבנה הזאת. המהפכה כבר בדרך, אתם מוזמנים ומוזמנות להצטרף אליה, או להמשיך להיתקע בחושך.