שלא נטעה, אין בכוונתה של רוסיה לנטוש את האזור או את האינטרסים הישנים שלה באזור ובסוריה בפרט. החלטתו של פוטין להסיג כוחות באה בנקודת זמן נוחה יחסית, שכן הכוחות הרוסיים השיגו בשבועות האחרונים הישגים צבאיים משמעותיים בשטח. הישגים אלו אפשרו בעצם את הבטחת מעמדו של המשטר הסורי, ובעקיפין את הבטחת האינטרסים הרוסיים במדינה.
ככל הנראה, הסגת הכוחות הרוסיים באה במסגרת עסקה רחבה יותר שכוללת גורמים נוספים אזוריים ובינלאומיים, בהם המורדים, סעודיה וטורקיה (שתמכו במורדים) ומדינות במערב. לפוטין התחוור כי הישג צבאי אינו מספיק וכי הוא צריך להיות מגובה בהסכם מדיני. לכן הוא חייב את הסיוע של יתר הגורמים בלחימה, והצעד שנקט נועד לקדם את שיחות השלום בז'נבה בין כל הגורמים.
בהחלטתו רצה פוטין להוכיח לדעת הקהל העוינת שטענה כי רוסיה נכנסה לסוריה כדי להישאר שם וכי זה מעין כיבוש, שלא זו הייתה הכוונה אלא לבצע את המשימה ולצאת. פוטין גם רצה להוכיח שרוסיה מוכנה לשתף פעולה במלחמה בטרור העולמי ונגד דעאש, ונתנה דוגמה מעשית לכך עם אינטרפטציה רוסית לכל דבר במלחמה זו. זה כלל הפצצות ללא הבחנה, הרג חפים מפשע ועוד. פעילות זו עוררה לא מעט דעת קהל שלילית בעולם, שהזיקה לרוסיה.
רוסיה גם נפגעה כלכלית בשל מעורבות זו. הפגיעה החלה ממעורבותה באוקראינה, אבל היא הלכה והחמירה בשל מעורבותה בסוריה. המצב הכלכלי של רוסיה קשה, ודי לראות מה מעמדו של הרובל. הפנסיות והמשכורות של הרוסים נשחקו בצורה דרסטית וזה כמובן פוגע בכל אזרח. פוטין מקווה היום שלחצים אלה יוסרו ושהדבר יביא להקלה משמעותית במצב הכלכלי.
לנושא התיאום עם ישראל: במהלך הפעילות הרוסית בסוריה היה תיאום צבאי וחדר מצב משותף שמטרתו הייתה למנוע תקלות או טעויות לא רצויות בין שני חילות האוויר. הרוסים הבינו את העמדה הישראלית ואת הקו האדום שישראל הציבה: מניעת החדרת טילים ארוכי טווח ונשק אחר איכותי ומשמעותי לתוך סוריה ומשם לחיזבאללה. לאחר הנסיגה תרגיש ישראל חופשית יותר לפעול, כי התיאום הזה כבר לא יהיה מחויב המציאות בין שני חילות האוויר.
לנקודה נוספת הקשורה לעסקה המתבשלת: שומעים על התחלה של נסיגת כוחות איראניים וחיזבאללה מסוריה. חיזבאללה היה נתון בשבועות האחרונים ללחץ עצום, גם פנימי בתוך לבנון בגלל אבידות קשות שספג בלחימה בסוריה, וגם מצדה של סעודיה, שהכריזה עליו כארגון טרור לכל דבר ועניין. הפסקת הסיוע ללבנון פגעה בעקיפין גם בחיזבאללה, שכן גם השיעים וגם חיזבאללה נהנו מהמיליארדים ששלחה סעודיה ללבנון.
חשוב לציין כי גם חיזבאללה, כמו רוסיה, מרגיש היום שבעצם הובטח האינטרס שלשמו הוא נכנס לסוריה - שמירה על מעמדו של המשטר הסורי - ולכן הארגון רואה עצמו חופשי יותר להחזירו את כוחותיו ללבנון.
להשבת הכוחות ללבנון יש כמובן משמעויות נוספות ארוכות טווח בכל הקשור בזירה הצפונית של ישראל מול לבנון. המשמעות היא שצה"ל צריך לעשות חשיבה מחודשת לגבי הזירה הצפונית כולה.
הכותב הוא חוקר במכון למדיניות וטרור של המרכז הבינתחומי בהרצליה