פורים הוא החג החשוב ביותר בלוח החגים היהודי. אפילו יום הכיפורים, היום הקדוש, הוא כפורים – הוא כמו פורים, כלומר מעלת פורים גדולה ממנו.
פורים הוא גם החג הנצחי מבין חגי ישראל. חז"ל קבעו כי חג הפורים יעמוד לעולם. בעוד שלדברי חז"ל בימות המשיח חגים ומועדים יבוטלו אבל פורים יישאר. גם כתבי הקודש - תורה, נביאים וכתובים, יבוטלו בימות המשיח. (פרשנים קדמונים הסבירו כי אין הכוונה שיבוטלו, אלא שחשיבותם תפחת) אבל מגילת אסתר תישאר לנצח.
מדוע? משום שהצלת היהודים מגזר דינו של המן שדרש "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד" לא היתה כרוכה בנסים גלויים. היהודים במלכות אחשוורוש שנידונו לכליה לא חוו שום נס גלוי שהצילם ממוות. המאבק נגד גזירת המן והמאמצים לסיכולה, התנהלו על ידי מרדכי ואסתר באופן פומבי, חוקי בלי שום מהלך חריג גלוי שאפשר היה להסבירו כנס משמים.
ההצלחה לבטל את גזר דין המוות שגזר המן על היהודים "לשמדם ולאבדם" היתה תוצאה של תהליך הדרגתי שיזמו ונקטו מרדכי ואסתר בשיתוף פעולה ובתיאום הדוקים ושנמשך שנים אחדות. מגילת אסתר והגמרא (מסכת מגילה) שמספרים בפרטים מוקפדים איך וכיצד הובס המן אינם מזכירים שום מעשה נסים שקרה במהלך המאמצים, כולל תפילה וימי צום, לביטול גזירת המן.
זה מה שהופך את חג הפורים לחג החשוב. כי למרות שהיהודים לא ראו שום נס – מספרת המגילה והגמרא שהם קיבלו מחדש, מרצונם הטוב ובהתלהבות את התורה. הדור שיצא ממצרים וקיבל את התורה בהר סיני ראה נסים גלויים כמו קריעת ים סוף ולכן נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". הדור של מרדכי ואסתר האמינו בה' וקיבלו את התורה מרצון ובלי שנזקקו לסיוע רוחני בצורת נסים גלויים.
ומכאן המשמעות הנצחית של חג הפורים. אנו לא יודעים איזה נס אירע אתמול או היום ואיזה אסון שצריך היה לקרות לא קרה. בתפילת שחרית מתפללים "ועל ניסך שבכל יום עמנו" – כלומר בכל יום קורים נסים שאנו לא מודעים להם. וחג הפורים מלמד אותנו שאמונה וקבלת התורה אינם תלויים בנסים גלויים.