נשק קטלני: השימוש באמצעים לפיזור הפגנות לא ראוי

הסערה בארצות הברית בשנה שעברה בעקבות הריגת צעיר אפרו־אמריקאי בפרגוסון, ההפגנות בכיכר תחריר במצרים, הפגנות נגד ועידת G־20, המחאה נגד המשטר בטורקיה, ההפגנות נגד האלימות המשטרתית כלפי הקהילה האתיופית בישראל והפגנות הבדואים נגד תוכנית פראוור.

בכל העולם אנשים יוצאים למחות נגד הרשויות, ושוב ושוב תגובת המשטרה היא שימוש בלתי מרוסן בנשק לפיזור הפגנות. רימוני הלם, גז מדמיע וזרנוקי מים הם רק חלק מהאמצעים שמכונים באופן מטעה "נשק אל־הרג". אלא שבשנים האחרונות נפצעו אינספור מפגינים באורח קשה, וחלקם גם נהרגו, כתוצאה משימוש באותו נשק "לא קטלני".
 

הסחר באמצעים לפיזור הפגנות משגשג. בכל שנה יוצאים לשוק סוגים חדשים של אמצעים בעלי פוטנציאל קטלני בלי בקרה, פיקוח או הסדרה ראויים. גם הידע המקצועי בעניין הסכנות הטמונות באמצעים הללו מצומצם, ולרוב המידע שמספקות החברות המפתחות את הנשק הוא המידע היחיד שעל בסיסו מחליטה המדינה באיזה נשק להשתמש, כיצד להפעיל אותו ומהן הסכנות הטמונות בו.
 

דוח בינלאומי חדש מנסה לענות על הצורך בידע מקצועי על השפעות השימוש באמצעים אלו. הדוח נכתב בשיתוף פעולה בין ארגון רופאים לזכויות אדם ורשת של 11 ארגוני זכויות אדם מובילים ממדינות שונות (INCLO), שבו חברה גם האגודה לזכויות האזרח.
 

הדוח סוקר את הספרות הרפואית הקיימת לגבי פציעות שנגרמו מחמישה סוגי נשק לפיזור הפגנות: נשק קינטי הכולל כדורי ספוג, גומי וכדומה, גז מדמיע, רימוני הלם, זרנוקי מים ואמצעי אקוסטי לטווח ארוך. הדוח בוחן את המקרים במדינות שונות, מארצות הברית ועד ישראל, ומראה כיצד השימוש בנשק לפיזור הפגנות מביא פעמים רבות דווקא להגברת האלימות, במקום שההתערבות המשטרתית תביא לשמירה על הסדר.
 

הדוח מנתח את הסכנות בשימוש באמצעים אלו בהפגנות. כך, סקירה של הספרות הרפואית שפורסמה ב־25 השנים האחרונות מגלה כי 70% מהפציעות שנגרמו כתוצאה משימוש בכדורי גומי, ספוג וכדומה היו פציעות חמורות שגרמו במקרים רבים לנכויות קבועות. גם רימוני הלם טומנים בחובם סיכון לפציעות הדף, והם גרמו בעולם לקטיעת איברים, לשברים ולפציעות חמורות אחרות.
 

מצער לגלות כי בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות, ישראל מצוידת במגוון רחב יותר של אמצעים לפיזור הפגנות. למרות הדעה הרווחת בקרב רשויות אכיפת החוק בישראל, השימוש בנשק לפיזור הפגנות אינו הכרח. באנגליה, לדוגמה, שוטרים אינם מצוידים בנשק, ופיזור הפגנות אלימות נעשה באמצעים כמו שימוש בטקטיקה של דחיקת מפגינים וריכוזם שאינם כוללים שימוש בנשק. אפילו היוזמה של משטרת אנגליה לפני שנה לרכוש מכונות להתזת מים כאמצעי לפיזור המון נתקל בהתנגדות ציבורית ופרלמנטרית ולא יצא אל הפועל.
 

יש מקרים קיצוניים שבהם נדרשת המשטרה לעשות שימוש בכוח. יחד עם זאת, אין ספק שהשימוש של המשטרה כיום באמצעים לפיזור הפגנות הוא מוגזם ובלתי ראוי. כך היא פוגעת לא רק בחופש הביטוי אלא גם מסכנת את בריאותם וחייהם של המפגינים עצמם.