הערפל המרחף מעל השמועות בדבר בדיקה שעורכת המשטרה בעניינו של שר הפנים, אריה דרעי, טרם פוזר. פרט לבודקים ושולחיהם איש אינו יודע, פרט לרכילות השמועות, במה מדובר. ראשית, דרעי הוא לכאורה האשם המיידי. הוא "טרף קל", לפחות תקשורתית. מי שכבר הורשע ונאסר, וכבר שילם את חובו ושב בדרך דמוקרטית לזירה הפוליטית ולשולחן הממשלה – קל יותר להשתכנע שהוא סוג של "שור מועד" - ואם הוא חטא פעם הוא יחטא שוב.
כל גיבורי הפובליציסטיקה שואגים עם חיוך רחב על הפנים: "אמרנו לכם". אז לא בהכרח. לדעתי, מי שנכווה ברותחין ייזהר מאוד בצוננין, ואריה דרעי, ואת זה איש לא ייקח ממנו, הוא איש נבון ופיקח, ולא בהכרח סביר שייפול פעם שנייה.
שנית, מכבסת המילים המלבינה "חקירה", ל"בדיקה" אינה מעוגנת בחוק. החוק מסמיך את המשטרה לחקור- אם נודע לה על חשד לעבירות פליליות. לא לבדוק. מובן שהפרקטיקה היא שונה וכאשר מדובר באיש ציבור או בסלב מכבסים את המילים ומשתמשים ב"בדיקה" במקום ב"חקירה". זה אותו דבר. זה מיותר, שגוי ומבלבל, שלא לדבר על מטעה.
ושלישית – ואולי החשוב ביותר - יש נטייה מובנית לגופי האכיפה במדינה להציב את סימן השאלה מעל לראשו של איש ציבור במשך זמן רב. לאיש במערכת האכיפה לא ממש אכפת שהחשוד תלוי ומתנדנד על החבל זמן רב, רב מדי – שבועות, חודשים ולעתים שנים. גם זה צריך להשתנות. לאריה דרעי ותומכיו ולציבור כולו מגיע שתוך זמן קצר יוסר סימן השאלה או חלילה יהפוך לסימן קריאה.
במשטרה ובפרקליטות יודעים לעשות זאת כשהם רוצים. לפני שנים אחדות נפתחה חקירה בעניין עבירות שיוחסו לשופט חשוב ומכובד, עבירות חמורות למדי. בתוך פחות משבוע החקירה הסתיימה, השופט נוקה מכל חשד ושב לכיסאו. כך זה צריך להיות גם בעניינו של דרעי וגם בעניינו של ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, שנחשד בעבירות של מימון פריימריז.
ועוד שתי הערות: הראשונה, אסור להתרשם מכך שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את הבדיקה/חקירה. זה כמעט אוטומטי בחשדות נגד איש ציבור. הוא לא יכול שלא לאשר.
והשנייה: עדיין תלויה ועומדת עתירה בבג"ץ בשאלת שובו של דרעי למשרד הפנים. בג"ץ לא הוציא צו שיאסור את תחילת כהונתו עד להכרעה הסופית, ואפשר לנחש שאין בכוונתו להתערב. החקירה הנוכחית אינה רלוונטית להכרעת בג"ץ ואין סיבה שההחלטה תתעכב. בשינויים המחויבים הדברים האמורים מתייחסים גם לחשדות נגד הרצוג.