כל אחד מאיתנו יודע שהחיבור בין משפחה לחגים עלול להיות נפיץ ועשוי לגרום לאסונות שמתחילים בבולמוס של אכילה לא פרופורציונלית ונגמרים בהתפרקות המשפחה כולה. הכל מתחיל בוויכוח הראשון על "איפה עשינו את הפסח שנה שעברה", וזה רק הספתח לאלפי מריבות הפורחות כמו אלרגיות עם בוא האביב.
קחו למשל את המשפט “כי עוד מעט פסח ואני חייבת תנור חדש למטבח", שאותו הטיחה בי הגברת אחרי ששאלתי אותה מה הקשר בין זה שאנחנו חודש לפני החג לבין רצונה בקנייה של מוצרי חשמל. “כי אם היו להם תנורים כשהם יצאו ממצרים, הם לא היו צריכים לאכול מצות... והתנור שלנו לא יודע לעשות שום דבר".
“הוא תנור, הוא יודע לחמם".
“אבל אם אני רוצה לאפות שני דברים יחד, אני לא יכולה עם התנור הזה", היא אמרה, וניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה היא, או נציג מטעמה, אפו משהו בתנור. העוגה היחידה שהיא יודעת לעשות זו עוגת ביסקוויטים שדורשת אך ורק שני מכשירי חשמל שאחד מהם זה מקרר. “אנחנו לא קונים שום תנור עכשיו", אמרתי, תוך שאני מפריד בין המילים, כדי לשוות לאמירה נחרצות, שאינה מותירה מקום לערעור, ואחריה הוספתי השהיה דרמטית עם שלושה סימני קריאה וירטואליים חד־משמעיים.
שעה לאחר מכן מצאתי את עצמי בחנות למכשירי חשמל, כשנציג המכירות אמר לי שאני חייב, פשוט חייב, לראות את המוצרים החדשים, והנה התנור הראשון של בקו ש"פשוט יעביר בך צמרמורת טכנולוגית", הוא אמר לי. אם אתה מחפש את הכי טוב - זה התנור בשבילך, והראה לי תנור שהתצוגה שלו דיגיטלית, המגש שלו טלסקופי והפנים שלו הוא 3ג'י.
אמרתי לו סבבה, לקחתי. הוא שאל אם אני לא רוצה לראות עוד תנורים. ניצלתי את הזמן שהגברת הלכה להביט במכונות כביסה, ואמרתי לו "בוא נסגור על גרסה שלפיה הראית לי הרבה תנורים, ומכולם בחרתי את זה, ובינתיים, כשאף אחד לא רואה, בוא נלך לשחק בפלייסטיישן". ניסינו את הפיפ"א 16 כשבזווית העין ראיתי את רונאלדו בהגנה, וקצת יותר בזווית העין ראיתי את אשתי בהתקפה. “לא אמרנו שאתה בודק תנורים?!“, בטח, בדקתי את כולם. זה הכי טוב. בקו, דיגיטלי, טלסקופי ות'רי ג'י. קלאסי לאפות עוגת ביסקוויטים, ואפילו שתיים יחד".
"טוב, אז בוא תראה משהו במכונות כביסה". “מה זאת אומרת, אבל יש לנו מכונת כביסה, לא?“. "כן. אבל אם אנחנו כבר קונים תנור, מה הבעיה לראות עוד משהו? לראות לא עולה כסף" - מעולם לא הבנתי למה צריך לראות משהו אם לא מתכוונים לקנות אותו. וגם אם אני יוצא מנקודת הנחה (מוטעית כמובן) ש"לראות לא עולה כסף", זו עדיין פעולה מיותרת. איש המכירות החרוץ העמיד אותי מול שלל מכונות כביסה, כש"חוד החנית בענף הוא אל ג'י, שישה שלבים, שמדמה את הסחיטה ביד, עם קיטור, אבל בוא אני אראה לך עוד משהו..." אמרתי לו, “עזוב, יש לי טלפון אל ג'י, שגם מדמה סחיטה, כשהוא שותה ממני את כל הזמן הפנוי שלי, אם הם עושים מכונות כביסה כמו שהם עושים טלפונים, אני לוקח".
איש המכירות צחק בפעם הראשונה בחייו, לדעתי, ואמר לי “כן, אבל עוד לא ראית את הקיטור". אמרתי לו, “תקשיב, ראיתי את אשתי לפני פסח - תאמין לי שראיתי קיטור שעובד במלוא המרץ". “אבל אם יש לך בגד שלא צריך לעבור כביסה, ואתה רוצה לשמור על הסיבים שלו, אתה מכניס אותו 20 דקות לקיטור והוא יוצא נקי ובלי קמטים". “אז הייתם צריכים להמליץ לרנה זלווגר לעשות קיטור, ולחסוך את הבושה על השטיח האדום". נציג המכירות צחק בפעם השנייה בחייו, וכן, קנינו תנור וגם מכונת כביסה, אבל לפחות שמרנו על שלמות המשפחה.
התכנית של שי ודרור ב"רדיו ללא הפסקה 103FM", כל יום ב-7:00