כתבתנו לענייני מציאות השוואתית מציגה כנגד ארבעה בנים, מההוויה העכשווית הרותחת. התשובות במהופך כתוּבוֹת על הקיר. חכם, מה הוא אומר? נשיאנו ראובן ריבלין: מה השתנתה הקונפדרציה לשתי מדינות, ישראל ופלסטין, שאתה הוגה בה כיום כמתפרסם, ממדינת כל אזרחיה השווים בזכויותיהם ובחובותיהם שבה דגלת בעבר? זו נראית כאפשרות שיש לה סיכוי, בתנאים מוקדמים, להפרדה מרצון של שני העמים ולפתרון הסכסוך הנצחי עם הפלסטינים.
האם יסכימו הערבים תושבי ישראל, בהסדר כזה, להחליף את אזרחותם לפלסטינית ויושבי ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים יישארו אזרחי ישראל וכך נוכל להגיע לגבולות קבע? האם כל מדינה מהשתיים תהיה אחראית בעצמה לניהול כל ענייניה הפנימיים וביחד ידאגו שתיהן לענייני החוץ והביטחון? האם, אדוני הנשיא, כדי לקבל תשובות על שאלות אלה, לא הכרחי לקדם את הרעיון ולהפקיד על פיתוחו מקצוענים שחושבים מחוץ לקופסה הדתית־פוליטית, בטרם נתניהו־בנט־שקד־לוין־אריאל ותומכי לנצח תאכל חרב יתחילו להשתולל?
רשע, מה הוא אומר? הוא כבר לא אומר ועושה 15 שנה. אבל מי שתחקיר "עובדה" חשף לכאורה כאנס אלים, בריון, מאיים וחסר עכבות, גנראליסימו שחצן ואכזרי, עבריין וחבר של עבריינים בהחלט אינו ראוי לכבוד הגיבורים ולטקסי המורשת שנערכים לו בתקצובנו.
האם מישהו משלה את עצמו שנבחרינו, כמו אלה שהחליטו על מיסוד "מורשת גנדי", יעזו לנתץ מיתוס ולבטל את חגיגות אהבת גנדי וארצישראל שלו? הצביעות הזו תימשך כנראה, אך במקביל יימשכו גם ההפגנות וטוקבקי הנאצה נגדו ותישמר גחלת האנטי־גנדי. כי הרי הסָפֵק, לפחות הספק, יהיה תמיד תלוי מעל זכרו. אז אולי תיאסר גם הזכות להטיל ספק?
תם מה הוא אומר? מה זאת כל המשקאות והחטיפים גדושי הסוכר ואוכל הזבל השומני? שר הבריאות יעקב ליצמן לא תמים, אבל קצת תם אם הוא מאמין בהצלחת מאבקו המפתיע והצודק בהשמנה הגוברת, בג'אנק פוד ובעודפי הסוכר שאנו צורכים. והוא גם אמיץ.
האם יוכל לעמוד בלחצים שיבואו מתאגידי הענק העולמיים, כקוקה קולה ומקדונלד'ס, שבוודאי יגייסו לצדם את ראש הממשלה, אוהד ידוע של הכוח שבהון? האם כל המאבק התמים הזה לא יסתיים במיסוי למטרות עלומות ובהטלת פיקוח כלשהו על הרכב המזון המהיר, וכל מה שליצמן הבטיח ללחום בו אִין, יהיה אַאוּט?
ושאינה יודעת לשאול (אבל יודעת לצרוח), אתה פתח לה: לה ולא לו, כי מה זה ארבעה בנים בלי אף בת? אז שרת התרבות, במחילה: הנה להקת תיאטרון רצינית, מרשימה, עצמאית, שמפעיליה צעירים אתיופים שיוצרים ומציגים עשר שנים במסירות ובנאמנות, ללא תמיכה ומימון. למה? שמא אנשי תיאטרון "הוֹלְגאב" מירושלים לא מספיק פריפריאליים, ישראלים, יהודים וכהים לטעמך?
ועוד אחד שמחפש תשובות, שר האוצר המתאמץ להקל את יוקר המחיה: למה, מר משה כחלון, אינך מתעסק בפערי התיווך העצומים בין החקלאים לחנויות הממכר? כמו הבנקאים והמנכ"לים, כך מתעשרים המתווכים למיניהם מהחקלאים חסרי המגן, כי שר החקלאות עסוק בבניית המקדש. אז למה שלא תקים מנגנון ללא מטרות רווח, שייצור קשר ישיר ומפוקח בין היצרנים והרשתות? ועד אז, שיהיה פסח כשר.