איבדו את האמון: הסתמכות על דברי מרקל ב"דר שפיגל" היא שגיאה

הדיווחים והפרשנויות שפורסמו בתגובה להצהרה של הקנצלרית אנגלה מרקל, שנחשפה בשבועון היוקרתי "דר שפיגל", שלפיה היא מבינה את פנייתו של אבו מאזן לאו"ם ושביטאו ביקורת ודאגה בעניין יחסי גרמניה וישראל, הם תוצאה של אי הכרה בטיב היחסים שהתפתחו באחרונה בין ישראל למעצמות המערב, כולל ארצות הברית. הסתמכות על דברי מרקל שצוטטה ב"דר שפיגל" כמי שהביעה ביקורת על ההתנחלויות כהוכחה לגורם המערער את יחסי ישראל־גרמניה היא שגיאה וטעות מטעה. מדובר בטשטוש תחומים וערבוב בין היחסים הבסיסיים של ישראל וארצות אירופיות מרכזיות ומשפיעות, ובין היחסים בין מנהיגי ארצות אלה לממשלה השולטת בירושלים, ובמיוחד לגישה ולהתנהלות שלהם כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
 

מי שעוקב באופן צמוד אחרי התבטאויות של שגרירים ודיפלומטים בכירים וותיקים באו"ם בנושאי המזרח התיכון וישראל לא יכול שלא להתרשם מעומק האהדה לישראל כמדינה דמוקרטית ומפותחת שבתחומים מסוימים, כמו חקלאות ופיתוח מדעי, היא מודל חיקוי.
 

אבל בעת שבישראל דבקים בטיעון ש"אין עם מי לדבר" ו"אין שותף" לתהליך המדיני - אותם גורמים המחמיאים לישראל על חוסנה הדמוקרטי ומציינים אותה לשבח על הישגיה הטכנולוגיים אינם מוכנים להשלים עם הקיפאון המתמשך בתהליך, והם מבטאים מורת רוח גורפת מהיעדר כל סימן מצד ממשלת ישראל בכיוון של תזוזה וחידוש ההידברות עם הפלסטינים ומטילים על ישראל - המדינה החזקה והמפותחת שבעיניהם היא מעצמה איזורית - את האחריות והאשמה על מה שהם מגדירים "חוסר מופגן של כל רצון ועניין בקידום פתרון מדיני לסכסוך". כבר לא מדובר בביקורת או בגילויי מורת רוח כלפי ישראל המדינית.

 

גורמים ומשקיפים מדיניים בוושינגטון ובניו יורק מתבטאים באופן בוטה וגורף נגד מה שהם רואים ומגדירים הגורם שלהערכתם ולהשקפתם מונע, מחבל ומחסל כל סיכוי לקידום פתרון מדיני והגורם הוא – ממשלת הימין הקיצונית בירושלים. בשיחות בקרב גורמים מדיניים בכירים בניו יורק, רווחים בחודשים האחרונים ביטויים ביקורתיים על התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאחדים מהם נושקים למיאוס ודחייה. תמיד עם תוספת הסבר, "תבין, אני אוהד אמיתי של ישראל וגם ממשלתי והממונים עלי אוהדים את ישראל".

מהשיחות עולה כי ראש הממשלה נתניהו איבד כל יחס של אמון והערכה מצד מנהיגי וראשי מדינות המערב. דיפלומטים בניו יורק מספרים כי בפגישה האחרונה שהתקיימה בברלין בהשתתפות הקנצלרית אנגלה מרקל וראש הממשלה נתניהו, מרקל הטיחה בפניו את המילים "אני לא מאמינה לאף מילה שאתה אומר".

פרשנים בוושינגטון ובניו יורק המעורים ביחסי ישראל־ארצות הברית אומרים כי אף נשיא אמריקאי שכיהן בעשורים האחרונים לא היה כל כך נדיב, כל כך קשוב וכל כך משתף פעולה בתחום הסיוע הביטחוני, הצבאי והמודיעיני לישראל כמו ברק אובמה. אבל אובמה, כמו אנגלה מרקל וכמו קמרון והולנד, פשוט איבדו את אמונם בראש הממשלה בנימין נתניהו. ההתנגדות להתנחלויות איננה חדשה. היא מעוגנת במדיניות החוץ האמריקאית מאז ממשל רונלד רייגן, והיא חלק בלתי נפרד ממדיניותן של מעצמות המערב. אבל ההתנגדות הזאת התעצמה באחרונה לא מכיוון שהתערער היחס הבסיסי האוהד למדינת ישראל, אלא משום שישראל נתפסת בקהילה הבינלאומית כנשלטת, מובלת באף ונגררת למחוזות מדיניים נידחים ולאופק מדיני חסר תקווה על ידי שלטון ימני קיצוני בראשות ראש ממשלה ימני קיצוני.