בסוף הסרט המיתולוגי “קזבלנקה”, אומר גיבור הסרט: “תמיד תהיה לנו את פריז”. עכשיו זה נכון לגבי תהליך שתי המדינות הכול כך הכרחי. היוזמה הצרפתית לכנס עשרים שרי חוץ ממדינות הקוורטט, האיחוד האירופי והליגה הערבית, תיתן דחיפה דיפלומטית בינלאומית לפתרון שתי מדינות על בסיס קווי 1967.
מה שזועק לשמיים הוא אי השתתפותן של שתי המדינות לפתרון - ישראל ופלסטין. זוהי ועידת שלום בינלאומית ראשונה לגבי אזורנו שישראל לא מוזמנת אליו, כי הצרפתים ושותפיהם רוצים למנוע סירוב ישראלי פומבי.
ארצות הברית לא שותפה ליוזמה, אך גם לא מנעה אותה ותהיה מיוצגת.
הנשיא אובמה עדיין שוקל באיזה צעדים לנקוט כדי להותיר אחריו תשתית מדינית לפתרון שתי המדינות. הממשל מתלבט בין אי הטלת הווטו על הצעה צרפתית במועצת הביטחון בעניין לבין הצהרה נשיאותית, שבמהותה לא תהיה מאוד שונה מהעמדות שיוסכם עליהן בוועידת פריז. היוזמה הצרפתית מבטאת מציאות בינלאומית חדשה; פתרון סכסוכים בסיוע המערכת הבינלאומית אינו כבר מונופול אמריקאי, ראה פתרון סוגית הנשק הכימי של סוריה והגרעיני של איראן. גם באזורנו אנו צפויים לדיפלומטיה קולקטיבית, תוך שיתוף אמריקאי, אירופאי ורוסי.
העולם מאוחד כיום סביב עמדות יסוד על פתרון שתי המדינות: נסיגה ישראלית לגבול על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים; בירושלים שתי בירות בעיר מאוחדת; סידורי ביטחון עם נוכחות בינלאומית לאורך הגבולות; פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים בהסכמה עם ישראל; כינון יחסים דיפלומטיים של מרבית מדינות ערב עם ישראל וסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אין מדינה בעולם שמסתייגת מיסודות אלו. זה יהיה בעתיד בסיס בינלאומי למשא ומתן והיוזמה הצרפתית היא רק הסנונית הראשונה.
נתניהו מזלזל בצרפתים ודוחה לחלוטין כל יוזמה לכינוס בינלאומי. הוא מעדיף כינוס לאומי עם הבית היהודי ותהליך הרחבת ההתנחלויות במקום תהליך שלום.
אבו מאזן מקבל את היוזמה הצרפתית ואת עקרונותיה. ישראל היא כיום, בעיני העולם, הסרבנית. ה”אין פרטנר”.
היוזמה הצרפתית טובה לישראל ממספר סיבות: היא בסיס לפתרון שתי מדינות שיציל את זהותנו כדמוקרטיה יהודית, היא פתח לשיתוף פעולה עם הליגה הערבית בענייני ביטחון האזור, היא תביא לתמיכה בינלאומית להסדרי ביטחון הכרחיים, ומעל לכל היא מהווה פתיחת דלת לחיבורה מחדש של ישראל למשפחת העמים הנאורים ולכלכלות המפותחות.
ישראל חייבת להבין שמה שמניע את הצרפתים זו לא אמביציה צרפתית להיות על המפה הבינלאומית, אלא אינטרסים מערביים על ידי שילוב פתרון שתי המדינות, באסטרטגיה אנטי פונדמנטליסטית רחבה יותר. היא גם בנויה על קונצנזוס ערכי מערבי, לפיו כיבוש הוא פסול והתנחלויות הן ביטוי לניאו קולוניאליזם.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת יאללה מנהיגים צעירים