אנו חיים בעולם שבו הפרטיות היא מטבע עובר לסוחר. ערוץ אחד שבו לעתים אנו בוחרים לוותר על פרטיותנו הוא הרשתות החברתיות. אנו בוחרים לרגש את הזולת, הרבה פעמים באמצעות אובדן הפרטיות שלנו. אין משהו ש"מוכר" טוב יותר ממידע אישי, וככל שהוא אינטימי יותר, כך הוא מרגש יותר. כשאנחנו מרגשים אנחנו זוכים להרבה נקודות חברתיות ברשת באמצעות לייקים, תגובות ושיתופים. הבעיה היא שככל שאתה זקוק יותר למחיאות הכפיים של הסביבה, כך אתה מאבד יותר את השליטה בחייך. ככל שאתה זקוק יותר לאישור הסביבה, אתה עשוי להיות מאושר פחות. ככל שאתה משווק יותר את הזוגיות שלך, לדוגמה באמצעות סלפי של הרגעים המאושרים במצבים הכי אינטימיים של חייך, כך קטנים הסיכויים שתחווה אושר. במעשים הללו העברת למעשה את הכוח על חייך לזולת, אתה זקוק יותר ויותר למחיאות הכפיים שלהם. איבדת את מיקוד השליטה על חייך והעברת לחברה את השליטה על הגדרת הערך העצמי שלך.
ערוץ נוסף שבו אנו מאבדים את הפרטיות שלנו הוא הערוץ של חברות העוקבות אחרינו ולומדות את הפרופילים של המשתמשים. חברות אלו הן כשרות לחלוטין, וכאן מתחילה בעיה שכולנו צריכים לתת עליה את הדעת. נניח שבחיי היומיום מישהו היה עוקב אחריכם לכל מקום ומתעד כל מקום שבו ביקרתם. האם זה היה מקובל עליכם? האם זה לא היה נתפס בעיניכם כהטרדה וחדירה לרשות הפרט? זה בדיוק מה שקורה באינטרנט - חברות עוקבות אחרי אינסוף גולשים. מסך כל המידע שהן אוספות, הן יוצרות פרופילים של סוגי משתמשים ומוכרות הלאה את המידע הזה. המידע שנאסף מאפשר תוך שניות לקטלג כל אחד לפרופיל שמתאים לו. זה כבר מאפשר לחברות להפנות מוצרים ושירותים שמתאימים לאותו פרופיל.
יהיה מי שישאל: מה הבעיה? למה שאנשים לא יקבלו מוצרים ושירותים שהם אוהבים ומתאימים להם? הבעיה היא שלא מדובר רק במוצרים ושירותים שאנחנו אוהבים, אלא בכך שבעתיד הקרוב לחברות תהיה היכולת ליצור סביבת השפעה שלא נוכל להתנגד לה. בעתיד הקרוב, בתוך הפרופיל יהיו כל אותם מרכיבים של חוויית משתמש שברגע שחברה מסחרית תעשה בה שימוש כדי להשפיע עליכם, לא תוכלו להתנגד לקמפיין. סביר להניח שכלל לא תהיו מודעים שמישהו שיחק עם המתגים הפנימיים שלכם וגרם לכם לקנות מוצר מסוים. אנחנו לא מדברים יותר על חדירה לפרטיות, אלא על שלילת חופש הבחירה של האדם.
ג'ורג' אורוול הזהיר אותנו בספרו "1984" מהאח הגדול הנוטל את השליטה על חיינו באמצעות כוח וכפייה. האקסלי, בספרו "עולם חדש מופלא", ראה את האיום העתידי דווקא באח הגדול השולט ברגש ובשכל שלנו באמצעות שטיפת מוח. נציגי האח הגדול אינם בעלי חזות סמכותית אלימה אלא דווקא אדיבים ומחייכים.
כפי שזה נראה היום, אנו מתקרבים יותר ויותר להגשמת הנבואה של האקסלי. הבעיה הגדולה היא שלא נהיה מאושרים באמת. אנו נהיה סוג של מסוממים הנתונים לשליטתם של תאגידי ענק באמצעות הידע שנאסף עלינו.
הפסיכולוג היהודי ויקטור פרנקל, שניסח את "הפסיכולוגיה של המשמעות" בימים שבהם היה אסיר במחנה אושוויץ, אמר כי אפילו תחת עינויי תופת שעבר – "הם יכולים לשלוט בגופי ולענות אותי, אך הם אינם יכולים לשלוט ביכולתי לבחור להיות בן חורין בממד הפסיכולוגי". ייחודו של האדם מתבטא ביכולתו לבחור. התפתחותו של האדם מתרחשת כאשר הוא אינו עבד של קשרים לכאורה מחויבי המציאות השוללים ממנו את הבחירה.
הכותב הוא ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, בית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה