האיום האמריקאי החדש: האם התמיכה הרפובליקנית בישראל עשויה להיסדק?

בתוך הכאוס, אחד הדברים היחידים שנראו בטוחים היה התמיכה של הרפובליקנים בישראל. סקר של מכון פיו שפורסם לפני שבועיים, הראה כי תמיכה זאת נשארה גורפת וקבועה. כשנשאלו אם הם תומכים בישראל או בפלסטינים, השיבו 75% מהרפובליקנים כי הם תומכים בישראל, לעומת 7% שתומכים בפלסטינים. בקרב הדמוקרטים שיעור התמיכה בישראל עומד על 43% בלבד מול 29% התומכים בפלסטינים. כלומר, רוב הציבור האמריקאי תומך בישראל וזאת על אף הפער הגדול בין הרפובליקנים לדמוקרטים. 
 

אגב, ככל שהמצביעים הדמוקרטים שמאלנים יותר, מצבנו רע יותר: בקרב מצביעיו של הסנאטור ברני סנדרס הסוציאליסט, למשל, גוברים שיעורי התמיכה בפלסטינים (39% מול 33% התומכים בישראל). כאמור, הנתונים הללו אינם שונים מהנתונים שפורסמו בשנים האחרונות. המשך התמיכה האמריקאית האיתנה בישראל מסתמך על העובדה שהרוב המוחלט של הרפובליקנים תומך בישראל באופן גורף. אבל תמיכה זו אינה בהכרח יציבה כפי שחשבנו.

השבוע אירעה התפתחות מדאיגה במחנה הרפובליקני, המעידה על האפשרות שגם התמיכה הרפובליקנית בישראל עלולה ליפול קורבן לאנדרלמוסיה החברתית והפוליטית האוחזת בארה"ב בשנה האחרונה של כהונת הנשיא ברק אובמה.

# # #
 

ביום רביעי דיווח איליי לייק, הכתב הביטחוני של "בלומברג", שהאחים צ'ארלס ודיוויד קוק ערכו כנס בנושא עיצוב מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב. לקהל הישראלי שמותיהם של האחים קוק לא מוכרים, ולא בכדי. מאז נכנס אובמה לבית הלבן בשנת 2009, האחים קוק תרמו באופן ישיר למעלה מ־150 מיליון דולר למוסדות שמרנים ולפוליטיקאים רפובליקנים. 
 

האחים התמקדו עד כה בנושאים כלכליים כגון סחר חופשי, ביטול הלאמת מערכת הבריאות והורדת שיעורי המס, ונמנעו מלהיכנס לשאלות הקשורות למדיניות החוץ והביטחון של אמריקה.
 

במקביל לתרומות הישירות שלהם למוסדות ולפוליטיקאים, יצרו האחים קוק רשת אדירה של תורמים שמרנים. אותה רשת המתכנסת לאירועי התרמה ולמידה משותפת, תרמה יותר ממיליארד דולר לפוליטיקאים ולמוסדות שמרניים בשמונה השנים האחרונות. הכסף האדיר שהאחים מחזיקים באופן ישיר ועקיף, גרם לכך שהשפעתם על מדיניות המפלגה הרפובליקנית והמוסדות השמרניים היא אדירה.
 

לנוכח מידת השפעתם של האחים קוק, החלטתם להיכנס לזירת החוץ והביטחון הייתה מהווה התפתחות דרמטית, אפילו אם הכנס עצמו היה מינורי. אבל הכנס לא היה מינורי. הוא היווה קריאת תיגר על כל התפיסה הפרו־ישראלית של המפלגה הרפובליקנית והתנועה השמרנית.
 

על פי דיווחו של לייק, הכנס אורגן על ידי פרופ' וויל רוגר, שעובד עבור האחים קוק. על פי פרסומיו, רוגר דוגל במדיניות חוץ מתבדלת שבה ארה"ב למעשה מאמצת את העמדה ששלטה בשנות ה־30 של המאה הקודמת ולפיה היא מסרבת להיכנס לזירה הבינלאומית. העמדה הזו הובילה לכך שבאותן שנים היא עמדה מנגד כשהנאצים השתלטו על גרמניה, ונמנעה מלעמוד לצד בריטניה במלחמת העולם השנייה בשנתיים הראשונות של המלחמה. רק בסוף שנת 41', בעקבות המתקפה היפנית על פרל הארבור, האסכולה המתבודדת שכרתה ברית עם אנטישמים גלויים נזרקה לפח וארה"ב הצטרפה למלחמה. 
 

רוגר הזמין לכנס של האחים קוק אנשי אקדמיה בעלי דעות שונות ואף קוטביות בכל הקשור לשאלת ייעוד מדיניות החוץ של ארה"ב. למשל את פרופ' סטיב וולט מאוניברסיטת הרווארד, שדוגל בעמדה דומה לזאת של רוגר; את פרופ' ג'ון מירשהיימר מאוניברסיטת שיקגו, שמאמין שעל ארה"ב לפעול בקביעות בתוקפנות בזירה הבינלאומית, גם כאשר אין איומים מיידיים על מעמדה ועל כוחה; ואת אן מרי סלוטר, שכיהנה כמספר 3 במחלקת המדינה תחת הילרי קלינטון, שדוגלת במדיניות חוץ המושתתת על קידום זכויות האדם, ועל כן תמכה בקולניות בעד הפלת חוסני מובארק במצרים ומועמר קדאפי בלוב. 

בדצמבר האחרון התפרסמו מיילים שכתבה סלוטר לקלינטון במהלך כהונתן במחלקת המדינה. אותם מיילים חשפו את עומק השנאה של האישה הדוגלת בזכויות האדם כלפי ישראל. למשל במייל ששלחה בספטמבר 2010 סלוטר הציעה לקלינטון לעודד פילנתרופים אמריקאים להתחייב לתרום לפלסטין במטרה לערוך שיימינג לישראל.
 

סלוטר - כמו בכירות אחרות בממשל אובמה - סירבה להשתתף בכנס, בעוד וולט ומירשהיימר השתתפו באופן פעיל. לכאורה נראה שאין חוט מקשר בין שלושת המוזמנים לכנס, ובכל זאת יש ביניהם מכנה משותף אחד: הם בעד נטישת הברית האמריקאית עם ישראל. הם מאמינים כי ליהודים אמריקאים יש השפעה יתרה על מדיניות החוץ של אמריקה וכי הם עושים זאת באופן קונספירטיבי, בניגוד לאינטרס הלאומי של ארה"ב. זאת אומרת - הם אנטישמים.

# # #
 

שמותיהם של וולט ומירשהיימר עלו לכותרות אצלנו לראשונה בשנת 2006, עם פרסומו של מאמרם הארוך "הלובי הישראלי". שנה מאוחר יותר הם פרסמו ספר בעל שם זהה שהפך לרב מכר. אך כפי שכתב בזמנו פרופ' אלן דרשוביץ, התזה שלהם איננה אלא שכתוב מודרני של הפרוטוקולים של זקני ציון.

על פי תורתם, יהודים אמריקאים פועלים במזיד דרך איפא"ק ובאמצעות רשת של ארגונים אחרים, כדי לשלוט ביד רמה במדיניות החוץ האמריקאית. לטענת מחברי הספר, היהודים עושים זאת כדי לאלץ את ארה"ב לפעול נגד האינטרסים שלה למען ישראל. לטענתם, מדובר בפשע של ממש, שכן לישראל אין זכות קיום והיא מהווה מעצם קיומה איום מהותי על הביטחון הבינלאומי בכלל ועל הביטחון של ארה"ב בפרט.
 

מאז הפרסום הראשון של התזה שלהם, שני הפרופסורים זרקו את כל העמדות המלומדות שבזכותם קודמו בעולם האקדמי והתמסרו לקמפיינים אנטי־ישראליים בקמפוסים, בוושינגטון וברחובות. כך שהטענה כי מדובר באנשי אקדמיה מהשורה הראשונה לא מחזיקה מים כבר עשר שנים.

בנוסף אליהם הזמין רוגר עוד אנשי אקדמיה, כגון אנדרו בצ'וויק מאוניברסיטת בוסטון ומייקל דש מנוטר דיים, ואיש מחלקת המדינה לשעבר צ'אס פרימן. שלושתם מתבלטים בעמדות האנטי־ישראליות והאנטי־יהודיות שלהם. 
 

רוגר הודה בפני העיתונאי שסיקר את הכנס כי הוא לא הזמין דוברים מהמחנה הניאו־שמרני של המפלגה, המזוהים כתומכים קולניים בישראל. מול כל הפרופסורים, שלכאורה מציגים עמדות שונות ביחס לייעוד מדיניות החוץ של ארה"ב, אבל הלכה למעשה דוגלים בעיקר בנידוי ישראל ובנישול כוח ההשפעה של תומכי ישראל היהודים בזירה האמריקאית בכלל ובתנועה השמרנית בפרט - לא היה דובר אחד שתמך בישראל. לא היה דובר אחד שהאמין כי הברית האמריקאית עם ישראל משרתת את ארה"ב.
 

העובדה שהיציאה המשמעותית הראשונה של האחים קוק לזירת מדיניות החוץ נעשית בצורה זו, צריכה להדיר את שנתו של הדרג המדיני בישראל. מדובר באיום מהותי למעמד ישראל וליהודים אמריקאים בארה"ב. אם המעשה הזה לא יקבל הן מענה חד־משמעי מההנהגה היהודית בארה"ב בכלל ומהיהודים השמרנים בפרט, והן מענה עקיף וחריף מצד ישראל, אזי הוא עלול להיות תחילת הסוף של תמיכת הרפובליקנים והשמרנים בישראל, ובהמשך תחילת הסוף של התמיכה האמריקאית בישראל.