ניקולו מקיאוולי היה מדינאי, פילוסוף פוליטי וסופר חשוב, שחי במאה ה־16 בפירנצה. הוא פיתח תפיסה פוליטית המכונה היום ריאליזם פרגמטי. הוא יצר אבחנה בין מוסר (אתיקה) לבין פוליטיקה וטען שהשגת המטרה הפוליטית מקדשת שימוש בכל האמצעים. בספרו המפורסם, "הנסיך", הוא מתאר את השליט כמי שצריך לחתור לשמר את שלטונו ללא התחשבות באמות המידה הנהוגות.
463 שנים מאוחר יותר טען יוסי ביילין (מאדריכלי "התרגיל המסריח") כי "הכינוי 'תרגיל מסריח' ממש לא תואם את מה שקרה בשטח, זה היה ניסיון למהלך פוליטי לגיטימי". למי שלא זוכר, מדובר במהלך שבו בחודש מרץ 1990 החליט אריה דרעי לפעול להפלת הממשלה כדי לחזק את ש"ס. בתיאום עם שמעון פרס וחיים רמון, ועל דעתו של הרב עובדיה יוסף, הוא גיבש מסמך פשרה בין הליכוד לבין העבודה, בידיעה שהליכוד לא יוכל להסכים לו. סירוב הליכוד למסמך שימש עבורו הצדקה להפיל את ממשלת שמיר בהצבעת אי אמון.
פרס, ממוקד המטרה, קפץ על המציאה וניגש למלאכת הרכבת הממשלה החלופית. אלא שהוא נתקל במכשול בלתי צפוי בדמות הרב ש"ך, ששלל את האפשרות לשבת בממשלה אחת עם אנשי ה"קיבוצים שאינם יודעים מהם יום כיפור, שבת ומקווה, ואוכלים בהם חזירים ושפנים". בלית ברירה הוא פנה לאברהם שריר, איש ליכוד, והציע לו את תיק התחבורה ושריון לשתי קדנציות. שריר הסכים, אלא שבדקה ה־90 בחרו שני חברי הכנסת של אגודת התורה, ורדיגר ומזרחי, להיעלם. בדרך עוד הספיק ורדיגר להשתתף ב"כאילו" טקס חתימה על ההסכם הקואליציוני, אך במקום לחתום הוא רק עבר עם העט מעל הנייר.
פרס, ממוקד המטרה, קפץ על המציאה וניגש למלאכת הרכבת הממשלה החלופית. אלא שהוא נתקל במכשול בלתי צפוי בדמות הרב ש"ך, ששלל את האפשרות לשבת בממשלה אחת עם אנשי ה"קיבוצים שאינם יודעים מהם יום כיפור, שבת ומקווה, ואוכלים בהם חזירים ושפנים". בלית ברירה הוא פנה לאברהם שריר, איש ליכוד, והציע לו את תיק התחבורה ושריון לשתי קדנציות. שריר הסכים, אלא שבדקה ה־90 בחרו שני חברי הכנסת של אגודת התורה, ורדיגר ומזרחי, להיעלם. בדרך עוד הספיק ורדיגר להשתתף ב"כאילו" טקס חתימה על ההסכם הקואליציוני, אך במקום לחתום הוא רק עבר עם העט מעל הנייר.
מזרחי סיפר שהלחץ עליו היה כמעט פיזי. "המערך הבטיח לי שאקבל כל מה שאני רוצה, בשלב הראשון משרת שר בכיר ותוספת תקציב של 25 מיליון שקל למשרדי החדש". פרס כשל, רבין טבע את הביטוי "התרגיל המסריח", ומקיאוולי חייך בבחינת "אמרתי לכם".
מה השתנה ב־26 השנים האחרונות? הליכוד עדיין בשלטון. במערך כמו במערך, בתוך שמונה שנים החליפו שלל יושבי ראש. פרס, "החתרן הבלתי נלאה", התחלף ב"נשיאת הפייסבוק האלימה", שמאשימה את בוז'י ש"קיבל עצם מרוטה וחזר אל נתניהו כמו כלב על ארבע", והמרגלית למד לבטא את המילה: "קיבינימט".
בימים האחרונים מדברים הרבה על הערכים שאיבדנו, על בני אור ועל בני חושך. אלא שתמיד האור והחושך שמתלווים לשיח מותאמים לאינטרס הפוליטי של הכותב, או מתוחכם מכך, הם מותאמים לאינטרס הסמוי של כלי התקשורת שהוא מפורסם בו.
"מדינאי טוב הוא לא אדם טוב, הוא וירטואוז", טען מקיאוולי. בדיוק מהסיבה הזאת איננו יכולים להשאיר את הערכים שלנו, את חינוך ילדינו ואת השיח הציבורי בידי המדינאים וגם לא בידי העיתונאים. משתי הקבוצות אין למה לצפות. אלה רק רוצים להיבחר ואלה רוצים לרצות את בעל הבית. אם חפצי חיים אנחנו, חשוב שנתאחד מעל להבדלי התרבות, הלאום וההשקפה בינינו, ונוביל שינוי חברתי "מלמטה". רק כאשר תתהווה כאן מסה קריטית ומגובשת שמוכנה להתחבר כדי לשנות, נוכל להפעיל לחץ שיחייב את מקבלי ההחלטות (מתוך אינטרסים פוליטיים) לחולל שינוי.