חורבן, אלא מה: כיצד כולנו התרגלנו לנבואות שחורות

באופן בלעדי וראשוני אני מכניס אתכם, קוראי הנאמנים, לתוך מחנה האימונים המפרך לתפקיד, בתקווה שאעבור את האודישן הציבורי, ויום אחד אזכה גם אני להיות מליץ היושר המתריס הלאומי ותקבלו אותי כנביא שלכם. שימו לב לנאום התוכחה הראשון שלי. הערות תתקבלנה בברכה.
 

אילו ספינים, איזו אלימות, איזו התדרדרות, מעולם לא היה פה כל כך גרוע. אלו הפוליטיקאים הציניים והמושחתים ביותר שהמדינה ידעה. ההנהגה חסרת בושה. ראשם של עושי הטוב נערף לתרועת המוני סטטוסים מדממים. הכל למען המשך המשילות. המשטרה אכזרית. מרושעת. בריונים של ממש. מכים ערבים, מפרקים אתיופים, מרביצים לגאים וגאות ומטרידים. הבנקים עברו השתלטות עוינת של גזלנים. מפרקים אותנו בעמלות, בסחבת ובפרוטוקולים שאף אחד לא מבין. הכל כדי שהסמנכ"ל ההוא והבעלים ההם יוכלו לקחת שוב את משפחתם לחופשה ב"הילטון" מקסיקו בעלות של 50 אלף שקל ליום. אם נפלת, מעדת ושברת חלק בגוף, לא תמצא מזור. מערכות הסעד מסואבות. הפקידות רקובה. החברות הממשלתיות גומרות אותנו בשכר ובפנסיות בלתי נתפסים. הציבור הרחב לא פחות איום בגסות הרוח וברדידות המחשבה. הקיצונים הקצינו, המתונים שותקים, והצדיקים מתקרנפים.
 

והתקשורת, אוי התקשורת. עמוסה באינטרסים ובאהבלים צייצנים. שמאלנים מתחכמים, ימניים פאשיסטים, כולם נדחסו לתוך מסך הטלוויזיה שלי במימון טייקונים מקומיים או אקזוטיים. אלו זמנים שחורים. ימי חורבן. עוד מעט דאע"ש יגיעו לנסר את גרונותינו. אסד יפגיז אותנו בגז, הפלסטינים יחזרו לשייח' מוניס, המצרים יעלו מהתעלה, והערבים הישראלים ירוצצו את גולגולותינו בסופרים ובבתי המרקחת.
 

שארית הפליטה היהודית שתיוותר אחרי הרציחות ההמוניות תשוב חפוית ראש לפולין, מרוקו וקזחסטן, וכמו הצלבנים, נגלה בבתינו הקדומים, שם נהיה רדופים ובזויים. לפחות לעוד אלפיים שנה. התרופה היחידה תהא הורדת נתניהו מהשלטון, השלכת בנט מהממשלה, הרשעת ליברמן, החלפת הרצוג, פירוק השמאל, כליאת ראשי שוברים שתיקה, מיטוט שלטון העשירים, חזרה המונית בתשובה, חזרה פקפקנית בשאלה, פיזור הישיבות וגיוס חרדים כולל, זכייה של נבחרת ישראל במונדיאל, גיורו של נייט רובינסון, הימנעות מאכילת ג'אנק פוד ושתיית תה טיבטי ברצף. יהודים יקרים וכמובן מיעוטים נבחרים, הכו על חטא וצאו לעשרה ימי הרהור, כי הסוף קרב. רק שינוי עמוק של תפיסת עולמכם יאפשר את הטבת המציאות ודחיית הקץ.
 

מה דעתכם? חזק? אפקטיבי? אני לא בטוח שזה מספיק דרמטי. ייתכן שכדאי להוסיף עוד תיאורי דם, עוני, לצד המחשה פיזית של אלימות משטרתית. כל אלא יעבדו. אני כמובן מתעלם מהבעיה המרכזית בכל הנאום הזה, שמורכב פחות או יותר (חוץ מעניין התה הטיבטי, הוא לא ממש עתיד להביא לגאולה) מהלכי הרוח המרכזיים שהרשתות החברתיות והתקשורת נעות על פי הם. 
 

בשורה התחתונה, הכל כאן לא ממש מדויק. הדברים, כמו מקורם, מציגים חוסר איזון בלתי נתפס. נכון, אנו עוברים כאן ימים קשים. אבל האם מישהו זוכר ימים אחרים בישראל? אולי, אולי השנים שלאחר מלחמת ששת הימים וגם זה בעירבון מוגבל. בישראל הממשל תמיד היה נגוע בשחיתות. ממש כשם שהדבר מתקיים במדינות רבות. ראשי ממשלה גלגלו וקיבלו כספים בניגוד לחוק, מינויים פוליטיים, פנקסי חבר, בכירים פוליטיים נכלאו, התאבדו, צפצפו על החוק ועל רצון העם, תוך שליחת בני חיל לגלות פרלמנטרית. פגשנו המוני שרים טיפשים, ראשי ועדות עילגים וחברי כנסת שהצביעו בהחלטות הרות גורל, על חודה של מיצובישי. 
 

אלימות כלפי מיעוטים? זה קיים כאן שנים. פנתרים שחורים ומזרחים, די־די־טי, ערבים במהומות 2000 ובימי אדמה למיניהם, דרוזים, בדווים, אתיופים, רוסים. כולם חטפו. התוודענו בעבר היטב לחיסולים של ערבים בשל אי עמידה בעוצר, עינוי שבויים, התעמרות גופנית, הפללת חפים מפשע, ניסיון התנקשות בראש הממשלה, רצח ראש ממשלה, צמצום תקציבים, הוקעת מתנגדים, מעצרים מינהליים, ריצוץ גולגולת ללא משפט, הטרדות מיניות של בכירים, אונס של גנרלים, והרשימה היא אינסופית. 
 

המצב לא גרוע. הוא יכול להיות טוב יותר, אבל יחסית לעולם ולאפשרויות צריך לומר תודה. אלא שאנחנו היסטריים, קוטרים, מפונקים. מה שהשתנה הוא השיח הציבורי. פייסבוק וטוויטר הפכו כל אחד לליבוביץ'. פעם, כשביקשו לשמוע את דעת ההמון בטלוויזיה, נהגו לצאת למשאלי רחוב ולקבל את דעתו של “העם", אבל היום, סרטונים אלימים למאורעות שתמיד היו ויהיו, מוצגים כהוכחה לחורבן קרב, סטטוסים אלימים נתפסים כקולו של העם, ומובילי דעה בפייסבוק מוכתרים כנביאי השעה.