בוקר טוב לשר החינוך נפתלי בנט. בוקר טוב לראש הממשלה בנימין נתניהו. בוקר טוב לקבינט. קבלתם החלטה היסטורית. אישרתם לעולם שהשמש זורחת במזרח. זו מהות הפשרה שגיבשתם הלילה.
החלטתם שבשלב הזה לא ימונה מזכיר צבאי לקבינט וראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) יתדרך את שרי הקבינט לקראת דיונים. זו קביעה מובנת מאליה. זה בדיוק תפקידו של המל"ל. לשם כך הוא הוקם ולפני כשמונה שנים אף עוגן מעמדו בחוק מיוחד. הבעיה היא שאף לא אחד סופר את הגוף הזה.
גופי קהילת המודיעין לא שתפו עמו פעולה, או חלקו עמו את המידע שלהם במשורה. המל"ל הוקם כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות של ראש הממשלה והממשלה, להכין ניירות עמדה, סקירות, הצעות למדיניות ועוד. המל"ל כתב במשך שנות קיומו קילומטרים של ניירות אך מעט מאוד מהצעותיו או רעיונותיו נדונו, קל וחומר אומצו.
גופי קהילת המודיעין לא שתפו עמו פעולה, או חלקו עמו את המידע שלהם במשורה. המל"ל הוקם כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות של ראש הממשלה והממשלה, להכין ניירות עמדה, סקירות, הצעות למדיניות ועוד. המל"ל כתב במשך שנות קיומו קילומטרים של ניירות אך מעט מאוד מהצעותיו או רעיונותיו נדונו, קל וחומר אומצו.
מאז מלחמת יום הכיפורים ועדה לאחר ועדה (אגרנט, וינוגרד) מפרסמת דוחו"ת המצביעים על הליקויים והרשלנות בתהליכי קבלת ההחלטות ועל הצורך לשפר את איכות הדיונים בממשלה, ולאפשר לשרים להתעדכן ולדעת על מה הם מצביעים ומדוע הם שולחים את חיילי צה"ל למלחמות או מבצעים מסוכנים.
אך פעם אחר פעם – מלחמת לבנון השנייה, שלוש המערכות בעזה, ועוד - מתברר ששום דבר לא נעשה. הממשלה והקבינט מקבלים החלטות לצאת למהלכים צבאיים , מדיניים, אסטרטגיים או מדיניים בלי תהליך סדיר, רציף ושקול, שייקח בחשבון את כל ההשלכות. ההחלטות היו לרוב פרי גחמות, אינטואיטיביות ולעיתים פרטצ'יות וחפיפיניקיות.
בישראל הכל נעשה עקום ובאיחור
אך פעם אחר פעם – מלחמת לבנון השנייה, שלוש המערכות בעזה, ועוד - מתברר ששום דבר לא נעשה. הממשלה והקבינט מקבלים החלטות לצאת למהלכים צבאיים , מדיניים, אסטרטגיים או מדיניים בלי תהליך סדיר, רציף ושקול, שייקח בחשבון את כל ההשלכות. ההחלטות היו לרוב פרי גחמות, אינטואיטיביות ולעיתים פרטצ'יות וחפיפיניקיות.
בישראל הכל נעשה עקום ובאיחור
נתעלם גם מהעובדה שכרגע אין בכלל ראש למל"ל, לאחר שמועמדותו של אבריאל בר יוסף טורפדה בחשד לניגודי אינטרסים ושחיתות בעקבות פנייה של תנועת אומ"ץ. עד לגמר הבדיקה מנוהל המל"ל בידי הסגן יעקב נגל.
לפי הפשרה שהושגה ועד שימונה ראש למל"ל יהיה מעתה נגל (בישראל הזמני הופך לרוב לקבוע) המתדרך הלאומי של הקבינט. במקביל הקים ראש הממשלה ועדה בראשות ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידורור שתבחן את כל הסוגיה ותחליט אם למנות מזכיר צבאי מיוחד לקבינט.
במדינה מתוקנת לא היה בכלל צורך לשקול את הדברים. בוודאי ששרי הממשלה בכלל וחברי הקבינט בפרט שמקבלים החלטות של מלחמה ושלום, של חיים ומוות, צריכים להיות מעודכנים, מתודרכים ולשלוט בחומר. ולשם כך הם זקוקים ליועצים מומחים. אך בישראל הכל כמעט נעשה באיחור ועקום. המובן מאליו הוא יוצא דופן וחריג. הכול מונע מיצרים. והכול פוליטי ואישי.
וכך בזכות הפשרה, יושבע ח"כ אביגדור ליברמן לשר הביטחון והקואליציה תורחב. לא שהיה ספק שתושג פשרה. אין מפילים ממשלה על דרישה, גם אם היא צודקת, למנות מזכיר צבאי לקבינט ולשפר את תהליכי ההכנה והתייעצות של חברי הקבינט . המקח וממכר הקואליציוני בין ראש הממשלה לשר החנוך היה משחק פוליטי מכור. זה היה משחק של כוחנות, של כיפוף דיים ואגו ולא ויכוח על מהות.