הפיגוע אמש בתל אביב שבו נרצחו ארבעה בני אדם הוא הקטלני ביותר, מבחינת מספר הקורבנות, לאירוע אחד בודד, מאז גל האלימות הנוכחי, שהחל בספטמבר 2015. בתשעת החודשים שחלפו מאז תחילתו נרצחו 38 ישראלים ותיירים זרים. על פניו נראה כי הפיגוע הפעם היה ושאפתני ומתוכנן היטב. המחבלים התלבשו כך שיוכלו להיטמע בין הבליינים במקום ופעלו בקור רוח יחסי, מכך נובע מספרם הרב של הקורבנות. עדיין, אין במה שקרה ברחוב הארבעה ובמתחם שרונה כדי להצביע על שינוי מגמה שמאפיינת את האירועים.
הפיגוע והיבטיו השונים נחקרים בידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ולכן קשה להסיק מסקנות נחרצות. יש בכל זאת סימנים שיכולים לאשש את ההנחה שמדובר באירוע שמאפייניו דומים לאירועי העבר. הנחה זו מתבססת על מעצרם של שני המפגעים שידוע כי הנם חסרי עבר ביטחוני, כלי הנשק שהשתמשו בהם עדויות עוברים ושבים וממצאים נוספים בזירה.
שני החשודים שנעצרו הם בני דודים מהכפר יטא בדרום הר חברון. הם השתמשו בתתי מקלע מאולתרים המכונים "קרלו" שגם בכמה מפיגועי העבר נעשה בהם שימוש. זאת משום שכלי הנשק התקניים מוחזקים בידי אנשי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ואנשיה, אינם מצטרפים לגל הטרור. כמו גם מפני שקשה להשיג כלי נשק תקניים בשוק השחור.
הכפר יטא ומרבית אזור דרום חברון ידועים כמעוזים של חמאס ואפילו יש בו כיסים של תמיכה ברעיונות סלפים של ג'יהאד עולמי, נוסח אל קאעידה או המדינה האסלאמית. גם בעבר יצאו מהאזור כמה מפגעים. מנהיג החמאס בעזה, איסמעיל הניה, צייץ בחשבון הטוויטר שלו בעקבות הפיגוע ובירך עליו. למרות הבעת הסיפוק, הארגון לא נטל אחריות מעשית על הפיגוע. ברור גם כי ככל הנראה הם נזקקו לסייען אחד לפחות ואולי יותר, שהסיעו אותם וסייעו להם לחדור לתל אביב.
לפי דיווחים פלסטיניים, שני הטרוריסטים שהו בשנתיים האחרונות בירדן, עובדה שיכולה להוביל גם למסקנה, שאולי באו במגע עם גורמים נוספים. למרות זאת, מאפייני הפיגוע נוטים למסקנה כי הוא עדיין מתאים להגדרה של פיגועי בודדים או זוגות, שאינם שייכים לארגון מסוים או שקיבלו הוראות לבצעו מהתארגנות רחבה יותר.
הפיגוע בתל אביב הוא גם המבחן הראשון של שר הביטחון אביגדור ליברמן, שמאז שנכנס לתפקידו ממעיט בהצהרות ומתרכז בעיקר בפגישותיו עם בכירי מערכת הביטחון ובלימוד תחומי אחריותו. מעט ההצהרות שהשמיע ליברמן היו מתונות ועומדות בניגוד לדבריו התקיפים בעת שהיה באופוזיציה.
מדיניות מערכת הביטחון עד כה היתה שיש לבדל את הטרור מכלל האוכלוסייה הפלסטינית בכך שמאפשרים לה להמשיך ולנהל את חייהם כרגיל. לכן צה"ל ממעיט בהטלת כתרים וסגרים וממשיך לאפשר לכמאה אלף פלסטיניים לעבוד עם היתרים בישראל ובהתנחלויות וזאת בנוסף לעשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים. תרומה נוספת וחשובה לכך שהטרור לא התפשט ולא מושרש באוכלוסייה ועדיין מתוחם לפעולות של מעטים ובודדים, שרובם גם לא היו חמושים בכלי נשק חמים, היא שיתוף הפעולה והתיאום הביטחוני בין השב"כ וצה"ל למנגנוני הביטחון של הרשות.
השאלה שניצבת כעת לפתחו של ליברמן היא האם להמשיך במדיניות זו שהתווה קודמו בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו והקבינט או לשבור את הכלים ולהתוות מדיניות אחרת. הבוקר, בתום התייעצות בין נתניהו, ליברמן, השר לביטחון פנים גלעד ארדן וגורמי הביטחון, הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב פולי מרדכי על שורה של צעדי מנע שכוללים הגבלות שונות.
נשללו 204 היתרי עבודה לבני המשפחות של המפגעים והוקפאו 83 אלף היתרים לביקורים בישראל שניתנו לחודש הרמדאן לתושבי הגדה בישראל. כמו כן נאסרה יציאת תושבי עזה, שמורשים בכך, להתפלל בהר הבית.
צעדים אלה מעידים כי מערכת הביטחון אינה ממהרת לנקוט בקו חדש והיא בעצם נכנסת לעמדת המתנה כדי לראות כיצד יתפתחו הדברים. העובדה הבולטת היא שעבודת הפלסטינים בישראל לא הופסקה. זהו הכלי העיקרי במאמצים למנוע את הרחבת הטרור לאוכלוסייה הכללית.