אופטימיות זהירה: האם כישלונותיו של ארדואן יאפשרו להסכם הפיוס להצליח?

בשנים שהמדינה הקטנה שלנו קיימת לאורך החוף המסוכן של הים התיכון, היו ימים שבהם לא היה אפשר להעלות על הדעת קשרים עם טורקיה, ואחריהם ימים שבהם טורקיה הייתה מרפסת הנופש של הישראלים. אז החלה האסלמיזציה של טורקיה, וארדואן החזיר את כיסוי הראש לנשים ואת העוינות לישראלים.
 

עם זאת, למדתי לדעת שבטורקיה יש מוסלמים שאוהבים ומעריכים את ישראל. אני בקשר עם סופרת ומתרגמת מוסלמית טורקית, אשה מרתקת ששמה סֶזֶר דוּרוּ. בעבר היא סיפרה לי על הלעג שעוררו אצל חבריה ההתבטאויות האנטי ישראליות הרעשניות של ארדואן. שלחתי אליה מייל ושאלתי מה יש לה לומר על חידוש היחסים. היא ענתה: "לישראל ולטורקיה היו יחסים טובים זו עם זו. אין בטורקיה אנטישמיות אמיתית. אכן נוצרו בעיות בין המדינות, וזה גורם צער גדול לאנשים שחושבים כמוני. אנחנו זקוקים אחד לשני, ואני שמחה מאוד שהיחסים בין המדינות שלנו יהיו שוב כבעבר. יחי הקשר בין טורקיה לישראל. הרבה אהבה. סזר".
 

פיני אביבי, מי שהיה בכיר ביותר במשרד החוץ ושגריר ישראל לשעבר בטורקיה, אומר שאין טבעי יותר מחידוש הקשרים. זאת בשל המיקום הגיאופוליטי של טורקיה לחוף הים התיכון והעובדה שהיא גובלת באויב הגדול ביותר שלה: השיעים באיראן.
 

טורקיה נמצאת היום במצב של חולשה. הניאו־עותמניזם, שעיקרו היה להפסיק את החידושים של אתא טורק, להחזיר את הדת למדינה ולהנהיג את העולם המוסלמי, לא תמיד הצליח. המצרים לא נתנו לטורקים להוביל בעולם הערבי, והסעודים לא נתנו להם להוביל בעניין הדתי. טורקיה גם לא הצליחה להיות מנהיגת העמים הטורקמנים, כגון טורקמניסטן, טג'יקיסטאן וכדומה. מצד שני, טורקיה רוצה להיות מרכז הפצת הדלק לאירופה, אבל מוצאת את עצמה מסוכסכת עם רוסיה בעניין צינורות הגז, ועומדת בפני הפסקות של הזרמת גז מצד איראן. הקשר אל הגז הישראלי חשוב לה. 
 

בעניין הנעדרים אמר אביבי שיש לזכור שטורקיה תמיד הושיטה יד בענייני זכויות אדם. הם היו הראשונים לספר לישראל שגלעד שליט חי וכי לא מתכוונים להרוג אותו, וכך גם בנושאים אחרים. ייתכן שמאמר זה נראה אופטימי, אבל הוא נכתב לגבי ההתרחשויות האחרונות. ומדוע שלא נהיה אופטימיים, כל עוד לא התנפצנו אל המציאות?