אתמול בצהריים בסאות’המפטון, ניו המפשייר, עם רוב תאוותו בידו ואחרי שבועות ארוכים שבהם היה נדמה שהשתבשה דעתו והוא מתכוון להתבצר עם מיליוני אוהדיו בגבעות ורמונט בגרסה גריאטרית של צ’ה גווארה, הסיר ברני סנדרס את אקדחו מרקתם של הילרי קלינטון והמפלגה הדמוקרטית ואמר את המשפט המלא: "אני מכריז על תמיכתי בהילרי קלינטון לנשיאות". את המשפט המחוזי הזה ניתן היה לדקלם בפרצוף חמוץ ומכורכם מכאב התבוסה, אבל אחרי שמיקם את המצע הדמוקרטי במקום השמאלי ביותר שבו עמדה אי פעם מפלגה מרכזית באמריקה, אי אפשר היה שלא להתרשם שסנדרס מצא את הקול הפנימי לומר את הדברים כמי שהתכוון להם.
מה שעלול היה להיות נאום שבו הייתה קלינטון ניצבת לבדה ומשמשת כבת ערובה להדהוד דעתו הטובה של סנדרס על עצמו, היה שילוב אלגנטי של אני ואפסי עוד ומינון גבוה ולא ממולמל של הענקת קולו למועמדת הדמוקרטית. האנרגיה שהזריק סנדרס לדבריו, כולל אצבע אלוהים המתנופפת וחזרה על עיקרי הדקלום האידיאולוגי שלו, נשמעה אותנטית דיה כדי לתת את האות לגייסותיו להעביר באורח מסודר את נאמנותם למזכירת המדינה לשעבר. תומכיו חופשיים כמובן לעשות כרצונם, אבל אי אפשר להאשים את סנדרס שלא הבהיר את עמדתו העדכנית.
אינני מבין בטכניקה של הגברת קול, אבל האחראי אתמול על הנפקת מחיאות כפיה הקטנות של גב’ קלינטון בכל אתנחתא שסנדרס השאיר לה, ראוי לאוסקר. מחיאות הכפיים רעמו כפעלול אלקטרוני אבל התרגשותה הניכרת של קלינטון, כולל חיוכים מבוישים ודמעות בעיניים הייתה אמיתית. קלינטון שילמה מחיר מופקע על הודעת התמיכה. ספק אם היא מזהה את פרצופה החדש במראה. אינני יודע על איזה בטוחות וערבויות אישיות החתים סנדרס את מנהיגי המפלגה ואת קלינטון, אבל כל דבר פחות ממימוש נכסיהם וירושת ילדיהם, והם יברחו לו למחרת הבחירות והניצחון. רצונה של אמריקה בצעדים דרמטיים ומרחיקי לכת לשיפור חייה ניכר במצע הפרוגרסיבי, אבל ספק אם האידיאולוגיה הזאת בגרסת האדמו"ר סנדרס, יכולה לשאת את משא המציאות מבלי לקרוס.
בתום דבריו, משכה קלינטון את סנדרס אל חיקה. מגע פיזי כובל שהיה עליו להסתגל אליו בזריזות. אחר כך הוא ניצב במהלך נאום התודה שלו לצדה, סמוק כהרגלו אך גם מבסוט חלאס ומחא כפיו בטכניקה לא אולימפית אך מפרגנת. זה לא נעים לעמוד על הקובייה הנמוכה כאשר אתה משוכנע בכל מאודך שהבכורה ניטלה ממך ואתה האיש היכול להביס את דונלד טראמפ. אבל מי שלא סובל חום שלא ייכנס למטבח. הדעת נותנת שעל מפגן האחווה הזה ימהר טראמפ לגמול - בניסיון לגנוב את הרעם - בהכרזה על בחירתו לסגן הנשיא.