ההודעה על ההפיכה הצבאית באה בהפתעה מפני שההנחה הייתה שארדואן הצליח להכניע את הצבא, להכניס לכלא קצינים רבים, כולל גנרלים, שחשד בהם שהם עלולים לעשות בדיוק הפיכה כזאת, והם עדיין בבתי הסוהר, ולכן ההנחה הייתה שהצבא כבר לא מסוגל לצאת נגדו.
אבל בכל זאת זה קרה, והשאלה היא למה ואיך. על פי גרסה אחת, מלבד שני גנרלים בכירים, המורדים הם בעיקר קצינים בדרגות הביניים של הצבא, חסידיו של איש הדת הגולה פתהוללה גולן, המתגורר בארה"ב. גולן היה בן ברית של ארדואן בתחילת עידן השלטון האסלאמיסטי, לפני כ־15 שנה, אולם לאחר שנים אחדות נפערה ביניהם תהום.
האסלאם של גולן הוא טורקי עם מאפיינים לאומיים מודרניים ואינו קיצוני. לעומתו מייצג ארדואן אסלאם קיצוני למדי, דומה לזה של האחים המוסלמים במצרים. גם היחסים האישיים ביניהם הגיעו למשבר, ובמהלך השנים נותרה יריבות אישית בין שני המנהיגים.
לדעתי, התפיסה הזו, שלפיה חלק מהקצונה הם אנשיו של גולן והם שפתחו בהפיכה, מוטעית. פגשתי את אנשיו של גולן בארה"ב והם תמיד פחדו מהצבא. עדיין יש להם השפעה, אבל רק בחוגים האזרחיים.
לפי הסימנים עד כה, נראה לי שסביר יותר לקבל גרסה שונה ולפיה מדובר במרד של דרגי הביניים בצבא, מתוך הצבא עצמו. ארדואן הצליח להחליף את השכבה העליונה של הקצונה באנשי שלומו, אבל לא הצליח לטהר את הצבא מיסודות חילוניים, מעריצי אתאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית המודרנית. מדובר במספר גדול מאוד של קצינים, הרואים בהתאסלמות שהכניס ארדואן בגידה במורשת אתאטורק.
כישלון המרד יביא בהכרח ליוזמות נוספות של ארדואן כדי לחזק את מעמדו הפוליטי על חשבון הערכים הדמוקרטיים של טורקיה. מטרתו של ארדואן היא להפוך את השיטה הפרלמנטרית המקובלת היום בטורקיה לשיטה נשיאותית כמו בארה"ב ובצרפת. שיטה זו מעניקה לנשיא עוצמה רבה מאוד. אפשר גם לסמוך על ארדואן שינסה להכניס שינויים בחוקה, שייתנו לו כוח רב אפילו יותר מזה של הנשיא האמריקאי, בסעיף שעוסק בסמכויות הנשיא.
הכותב הוא מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת חיפה