נכון שהרפובליקנים מתנהלים בוועידתם בקליבלנד כמי שכפאם שד; לרבים מהם תקועה המציאות החדשה במעלה גרונם, לא לבלוע ולא להקיא; הם מתנהלים תחת עינם הפקוחה של “מצליפים” מטעם קמפיין-טראמפ המנסים לחנוק כל תעלול שובר שורות באבו; הצירים השחורים ומיעוטים אחרים מרגישים כיצד דוחקים אותם הנאומים המצטברים על החזון הרפובליקני לאמריקה של השוליים שהיא מקום מחייתם הטבעי; אבל הפור נפל. באלתור חריג נוסף של מסורת ותיקה, עלה טראמפ על המסכים באולם בשידור ישיר מטראמפ טאואר, כדי להודות על הכבוד שנפל בחלקו.
יותר מכל היה הערב השני של הוועידה אורגיה מעוררת אי נחת של ליבוי שנאה ללא גבולות להילרי קלינטון בהיקף שהציב אותה בשורה אחת עם אוויטה פרון ואווה בראון. הגדיל לעשות כריס כריסטי מושל ניו ג’רזי, שאכזבתו מאי בחירתו למועמד לסגנות לא פגמה ביכולתו לכסות את טראמפ בליקוקים עזים ומסורים. בחזרה לימיו כתובע העמיד כריסטי את קלינטון למשפט על כל "חטאיה" כשתבע מהצירים להחרות ולהחזיק אחריו עם המנטרה הקולנית “אשמה”. יש רגעים כאלה בפוליטיקה, אבל לעתים יש להם ערך מוסף של הומור וציניות שנעדרו לחלוטין מנאומו של כריסטי, שבמהלכו החלו הצירים לנהום Lock Her Up, כלומר “שלחו אותה למאסר”.
כאשר המועמד הנבחר כה מפלג, לא אהוד ומעורר מחלוקת, אין מה שמאחד מפלגה יותר מאשר ליבוי אש השנאה ליריבה. בימים אלה זה יותר מאלימות מילולית. זו הסתה לאלימות פיזית.
התרעות פיקוד העורף