כמה פיגועי טרור יהיו השנה באירופה? את השאלה הזאת הצגתי לפני כמה ימים לאדם בכיר ביותר במערך המודיעין והלחימה בטרור של ישראל, מי שהיה ראש השב"כ וכיום ממשיך לעסוק במלחמה בטרור כיו"ר "סייטיג'יק", חברה העוסקת בניהול הגנת סייבר בעולם. שמו כרמי גילון. ההערכה שלי הייתה פיגוע אחד לחודש. בימים הספורים שעברו מאז ששאלתי זאת, היו באירופה כבר שלושה פיגועים לפחות, פלוס משאית הרצח בניס. זאת אומרת, תחזיתי לפיגוע בודד בחודש התבדתה.



“אין מי שיכול לתת הערכות מודיעין לטווחים ארוכים", הייתה תשובתו, "המודיעין היחיד שיש לו תוקף זה מודיעין טקטי. יודעים על פיגוע כזה או אחר ומונעים אותו". עוד הוסיף: "הרבה דברים השתנו באופן איסוף המידע. יש מידע באינטרנט, וצריך לדעת איך לעבוד איתו".



אמרתי: "נראה לי שאחת הדרכים של ארגוני הטרור להסתיר מידע היא פשוט לספר את הכל. העולם מוצף באינסוף מידע על ארגוני הטרור. יש כל כך הרבה מידע שאי אפשר בכלל להשתמש בו. הטרוריסטים והגופים שסביבם אומרים ברור ובאלפי דרכים מה השאיפות שלהם ומה התוכניות שלהם, עד שאנחנו מסתנוורים מעודף הידע הזה ולא רואים את האמת". "זה די נכון", הוא הסכים איתי.



עוד דבר שלמדתי בשיחה הזאת הוא שלא פעם מחפשים מידע רחוק בשעה שהוא זמין מול העיניים ומתעלמים ממנו. לפעמים לומדים משיחה עם מנהיג ערבי יותר מאשר באיסוף מידע ארוך.



האמת לא פעם קרובה יותר משאנחנו חושבים. "שמעון פרס למשל לא כל כך האמין לדוחות המודיעין שלנו", אומר גילון, "כי הוא היה שואל את אנשי המודיעין אם הם קראו את הפרוטוקולים מהשיחות שלו עם מנהיגים ערביים. הוא ידע שהם לא קראו, וטען בפניהם דברים בנוסח: 'את המידע הזה אתם לא מחשיבים, כי לא אתם אספתם אותו'".



הפיגוע בניס, צילום: רויטרס
הפיגוע בניס, צילום: רויטרס



"השאיפה של ראש מערכת מודיעין היא שיהיה לו סוכן קרוב לשליט ערבי, והנה לא פעם יש שיחות עם מנהיגים ערביים, כולל שיחות חשאיות, ואתה יכול לשאול ישירות את המנהיג הישראלי שניהל את השיחות האלה, והדבר לא נעשה. במקום זה הולכים לאסוף מידע שנקרא חצ"ב, זאת אומרת ממקורות גלויים, או במילים פשוטות יותר: מהעיתונות הערבית. לא פעם נעזרים אפילו במאמרים של פרשנים בעיתונות הישראלית כמקור מידע. עד כדי כך, שבסוף מגישים הערכת מודיעין שנלקחה בעצם ממאמר של פרשן זה או אחר".



כרמי גילון פרש מראש המערכת והיום הוא כאמור מנהל חברה שתפקידה איסוף מידע ללקוחות הזקוקים לו, דוגמת חברות כלכליות מרכזיות בינלאומיות כגון בלומברג. החיפושים נעשים בדרכי איסוף מודיעין מסורתיות, אבל גם ברשתות וגם במה שקרוי "הרשת האפלה". אלה הם המקומות שבהם חיים ההאקרים (פצחנים). בעזרת נוסחאות מיוחדות ועשרות אלפי מילות קוד לחיפוש, ובעשר שפות, כולל סינית, נשלף מידע שיש לו חשיבות במאבק בטרור.



"למשל", סיפר לי כרמי גילון, "אחרי הפיגועים בפריז, שאלתי את עצמי: האם יש עלייה בהתקפות הסייבר של הטרוריסטים נגד המערב? בבדיקה התברר שיש. למדנו מכך שזה עלול לחזור על עצמו, ולכן ידעתי לומר ללקוחות שלי הזקוקים למידע כזה, שאחרי מהפכה בטורקיה יתגברו התקפות הסייבר על גופים שונים, וכך היה. כולם שאלו אותי: איך ידעת? למעשה כל אחד יכול לדעת, אם הייתה לו מיומנות מספיקה ותוכנת מעקב כמו שיש לי, שעולה מיליון דולר".



אני נשאר עם הניסיון שלי לחזות את העתיד בלי תוכנות מחשב, ומסתכן ומעלה את תחזית שלי לשני אירועי טרור בחודש באירופה. ולפרשנים אוסיף: זאת לא נקמה של דאעש על הפגיעות בשטחם. זאת מטרת הטרור האסלאמי בלי קשר. כבר לפני שנים כתבה חוקרת אירופית ספר ושמו "אירו-ערביה" שבו חזתה את מה שקורה היום, וכמובן הושמצה כרואת שחורות.