אם כל אדם הוא עולם ומלואו, אזי למספרי ההרוגים, הפצועים והפליטים במזרח התיכון אין כל משמעות. ובאמת, במו"מ על המתווה ל"הפחתת האלימות והקטנת הסבל" בסוריה, לא עסקו בסבל של בני אדם, אלא באינטרסים מדינתיים. 

לעולם העצל, האדיש, האכזר והציני לקח כמה שנים טובות עד שהחל להתערב כדי לסיים את הטבח ההדדי בסוריה. לא שום התקף אלטרואיזם או וירוס מוסרי, אלא זרם פליטים וזרזיף טרור שגלשו מהמזרח התיכון לכל עבר ואיימו על שלוותם ורווחתם של אזרחי אירופה וארה"ב ומנהיגיהן. ותודה לדאע"ש כמובן, שהיה המנוף והתירוץ שאילץ אותם לשתף פעולה. 
הטקטיקה של העולם היא להמתין שהצדדים יתישו אלה את אלה ותימלא סאת הדם. האסטרטגיה היא להפסיק את זרם הפליטים וזירזוף הטרור ולהוציא מן העיסה המדממת הזאת את הנתחים הטובים ביותר: השפעה אזורית, יוקרה פוליטית פנימית, שווקים חדשים, נפט וחוזים לחידוש התשתיות שנהרסו במלחמה, שיחליפו בזריזות את החוזים לאמצעי הלחימה. 

הדוחפים להסכם הפסקת אש וחלוקת השלל הם נציגי המדינות המייצגות את העולם כולו. המתנגדים להסכם הם מדינת ישראל וחלק מן המורדים הסורים. מילא המורדים, את אסד הם לא הפילו ואם לא תתקבל דרישתם לקבל את הנתח שלהם, עשוי ההסדר המתהווה להפוך את מאבקם לשפך דם מיותר. שאלת היהודים היא מה עניינה של מדינת ישראל להתנגד להסדרים שאולי ימנעו המשך הסבל? שאלה מצוינת. הבעיה היא שהתשובה הרשמית היא “מדינת ישראל אינה מתערבת בנעשה שמעבר לשטחה, למעט פגיעה בריבונותה". 

לחימה סורית סמוך לגבול הישראל ברמת הגולן. צילום: רויטרס
העולם ממדר את מדינת ישראל ממעורבות בסוריה, אבל יש לה אג'נדה משלה. בפרסומים שונים באיראן ולבנון נטען כי כמעט מאז פרוץ הקרבות תומכת ישראל בחלק מן המורדים, והעניין כבר דוסקס כאן. התביעה למיגור אסד היא מוצדקת והאיש ומשטרו הם חרפה אנושית שמחייבת השמדה. הבעיה היא שהוא לא היחיד במרחב הערבי, וההימור על חיסולו התגלה ככושל ומכשיל (שר הביטחון ברק בפרוץ המרד: "נפילת אסד קרובה"). לפי דיווחים בתקשורת הסורית, צה"ל וחיל האוויר מעורבים בקלחת הסורית והשאלה היא אם זה מועיל לביטחון מדינת ישראל. התשובה היא לא. 
המגלומניה של בנימין נתניהו לעיצוב גבולות המדינה גררה וגוררת את ישראל להימורים שכולם הרפתקאות דמים, שהחלו בתרועת חצוצרה והסתיימו בתפילת אשכבה. משמעות המעורבות בסוריה - אם יש כזו - לא נועדה להגן על אזרחי ישראל, אלא על תוכנית הזויה לשמר את האחיזה הישראלית ברמת הגולן.
 בפרוץ הקרבות והתמוטטות המדינה הסורית החלו כל מצדדי "העם עם הגולן" לנופף באצבע ה"אמרנו לכם". חלשי אופי שכמותכם - הם חגגו - רציתם לתת את הגולן לאסד? למה איפה אסד היום? בישיבה חגיגית של ממשלת ישראל בגולן הצהיר נתניהו כי “הגולן יישאר לצמיתות בידי ישראל". דובר משרד החוץ הגרמני התנדב מיד, בשם העולם כולו, להעמיד אותו במקומו והבהיר כי זו “הפרה של החוק הבינלאומי". כלומר, תרגיעו. לכן הסיפור הוא לא אסד, הסיפור הוא חלומות מדממים באספמיה.

 

הפלג הישראלי

בדיונים העכשוויים להפסקת האש נאמר כי בהסדר המתגבש קיים נספח. אי אפשר להגיע להסדר ללא שרטוט אזורי השפעה שנתפסו בידי הצדדים, ולנתניהו יש אינטרס מובהק לדחוק את הציר אסד־חיזבאללה־איראן מאזורי הגבול ברמת הגולן. גם בגלל מקרה של הידרדרות (אינטרס צה"ל) וגם בגלל שממשלת הימין סבורה שאפשר לנהל את המו"מ על הגולן ביתר קלות מאשר מול אסד. 
מדובר כרגיל בהזיה. אין מצב שבו כנופיה של מורדים חילונים או אסלאמיסטים, נתמכים על ידי סעודיה או קטאר, תסכים לייהד את רמת הגולן. העולם כולו, כולל האו"ם, לא קנו את החלת החוק (או החוקה כפי שהתחכמו אז) על הגולן. השבוע הם הכריזו על פתיחת מבצע נגד צבא אסד באזור קונייטרה. באורח ממש לא מפתיע שוב "זלג" פגז של צבא אסד ל"שטח פתוח ברמת הגולן". לא היו נפגעים, אבל צה"ל הגיב בירי נגד עמדות הצבא הסורי, ובחיזבאללה דיווחו שהצבא הסורי בלם מתקפה לעבר הכפר הדרוזי חאדר. 
אני לא קונה את סיפורי הפגזים שזלגו ורוצה לסייג: אין לי שמץ, אבל אני מכיר את הנפשות הפועלות, את האינטרס המדריך אותן ואת דפוסי הפעולה. פגז קומפוט נוסף גרם לירי של צה"ל על עמדת תותחים סורית באזור תל שער ליד קונייטרה. וככל שההסדר קרב "זולגים הפגזים מעצמם", בפרפרזה על שירה של מרים ילן שטקליס. 
מדובר צה"ל נמסר כרגיל כי “צה"ל רואה במשטר הסורי אחראי לנעשה בשטחו ולא יסבול כל ניסיון פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל ובביטחון תושביה". כולנו בעד, אבל מהי מטרת המלחמה? 
כזכור, האו"ם והעולם אינם מכירים בסיפוח רמת הגולן. רבין, פרס, ברק ונתניהו א' ניסו בזמנו להתמקח עם אסד האב והבן כדי להגיע להסדר. ההיגיון דאז אמר נוציא את הסורים ממשוואת האיומים המדינתיים, נשחד את אסד באמצעות מסירת הרמה ושישכח את התביעה העיקשת שלו: אין הסדר ללא הפלסטינים (זו הסיבה שבגינה סירב ללכת עם סאדאת להסדר עד הס"מ האחרון עם בגין) ואז נתקוטט עם הפלסטינים המבודדים על הצ'ופר האלוקי - הגדה המערבית. 
כיום, גם אם מתווה ההסדר הנוכחי בסוריה יסתיים בחלוקת אזורי השפעה, כל רבע כנופיה שתתמקם באזור תעלה את הדרישה להחזרת רמת הגולן כדי להוכיח עצמאות ורצינות. אלא שהכוח המכריע באזור במסגרת ההסכם המתגלגל (באדיבות אובמה, שהואיל לוותר על התענוג של הקרבת חיילים אמריקאים לטובת הקרבת חיילי פוטין) הוא הציר רוסיה, איראן, סוריה וחיזבאללה. אלה הם שכנינו ואיתם יש לנו עסק.
אני מניח שמרבית הישראלים רוצים ברמת הגולן, כולל הח"מ, זה רק בלתי אפשרי. אלא אם כן אתה סבור שמדיניות הפגז הזולג תבטיח את המשך האחיזה ברמה. לכן עוד הרבה פגזים יזלגו לשטחים פתוחים ברמת הגולן, וכמספר הפגזים מספר התגובות של צה"ל ושל הצבא הסורי, וכך גם הסיכוי להידרדרות. למי ששכח: האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא מאגר הטילים של אותה חזית צפונית. חוכמת המנהיגות היא לא לסכן את הווילה בג'ונגל בתגובות סרק לזליגת ירי, שמגבות מדיניות חסרת תוחלת.