חוק ההסדרה הוא לא דמוקרטי, לא חוקתי - ומטורלל

יש קווים אדומים שלא ניתן לחצות אותם במדינה דמוקרטית. למזלנו, בינתיים אנחנו כאלה. אפילו מתנחלים קיצונים לא יכולים לחצות קווים אלה. זה מגוחך ונלעג שחברי כנסת מהקואליציה, וגם שרים, שהם־הם המחוקקים, חותמים על עצומה שקוראת לעצמם לחוקק חוקי גזל.

יכול להיות שמדינת ישראל שגתה כשאפשרה בזמן אמת למתנחלים לבנות על קרקע פרטית של ערבים בעמונה ובמקומות נוספים. יכול להיות גם שהממשלה סתם התרשלה. אך משנתגלתה האמת, צריך לפתור את הבעיות הקשות שמתעוררות בהסכמה עם הצד שכנגד, ולא באמצעות חקיקה בלתי דמוקרטית, שלא תעמוד בשום ביקורת משפטית בארץ ובעולם.

יש גבול גם למה שחברי כנסת יכולים לעשות על מנת להתחנף לציבור הבוחרים שלהם. נדמה לי שאפילו השפויים שבמתנחלים מבינים שחקיקה איננה הפתרון הנכון.

ניתן וצריך כמובן לנסות, במשא ומתן עם בעלי הקרקע, לרכוש בתמורה את זכויותיהם. אני מניח שחלקם יסכימו לכך בגלוי או בסתר. את הבתים אשר יישארו לאחר המשא ומתן, אלה שלא ניתן לרכוש את אדמתם, יעתיקו למקומות סמוכים על אדמות מדינה.
 

אלא שעצם רעיון חוק ההסדרה, שלדעתי סיכוייו להתממש מועטים, מסב נזק בל ישוער למדינת ישראל ולתדמיתה. לא בכדי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אינו מוכן להגן על רעיון העוועים הזה. בוודאות כמעט מלאה, החוק אם יחוקק, ייפסל על ידי בג"ץ, שפשוט לא תהיה לו ברירה. זאת, משום שמדובר בחוק אנטי־חוקתי מובהק, גם על פי הדין הישראלי וגם על פי הדין הבינלאומי.

על פי הפרסומים, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נלהב מהחוק ויש לקוות ולהניח שהוא יסכל אותו. בניגוד לסגניתו במשרד החוץ, ציפי חוטובלי, הוא מבין היטב שנזקו עולה עשרות מונים על תועלתו.

הטענה, שלפיה החוק המאפשר הפקעות קרקע לצורכי ציבור מהוות בסיס לחוק ההסדרה אינן אלא זריית חול בעיניים. העברת קרקע בכפייה מערבי ליהודי אינה צורכי ציבור במובן החוק. מוטב שחברי הכנסת שמקדמים את החוק המטורלל הזה יתעשתו לפני הפורענות.