היו ימים, ובסך הכל מדובר בעשור, שהסלולרי שימש רק מכשיר טלפון המחבר בין אנשים. היום המצב שונה לחלוטין, והסלולרי הפך למרכז חיינו. את הנזקים הכרוכים בכך יכולה לספר שדרנית הספורט שרון פרי, שמישהו גנב ממנה את המכשיר, פרץ לחשבון האינסטגרם שלה והפיץ את תמונותיה האינטימיות. במקרה הזה מדובר בחדירה זדונית, מתסכלת ובלתי נסבלת לפרטיותה. אך עלולים להיות מקרים חמורים לא פחות. מישהו עלול לנצל חוסר תשומת הלב שלנו, ליטול למספר שניות את הסלולר ובאמצעות שינוי טכני קטן לשלוט עליו מרחוק. מרגע זה, אותו גורם עוין מסוגל להתחקות דרך הסלולרי אחר שגרת יומנו ולנצל זאת לרעה, ובלי שנחשוד לרגע שפרטיותנו נעלמה.



מהפכת הסלולר עדיין לא הושלמה. בקרוב יהפוך המכשיר הנייד גם לארנק אלקטרוני, ואם מישהו יגנוב אותו תגיע המכה הפיננסית הכואבת גם לכיס. בקרוב, המכשיר הקטן ישמש אותנו כאמצעי לתפעול "הבית החכם". כיום, הוא מסייע לנו לנווט בדרכים ותוכנת החיפוש גוגל היא האנציקלופדיה המודרנית שלנו. ועדיין אני לא מדבר על מידע נוסף האצור במכשיר הקטן כמו פרטים על מצבנו הרפואי, רשימת אנשי הקשר, יומן הפגישות שלנו ומה לא.



למען האמת, אפשרויות הגניבה והניצול לרעה כבר קיימות גם אם לא משתמשים במכשירים החכמים. תמיד אפשר לגנוב את כרטיס האשראי, לסחוט בדרך מרמה את הקוד הסודי ולפצוח בחגיגת קניות. כמו כן, יש טכניקות שבהן אפשר לחדור למאגר התמונות במחשב.



מעולם לא ריכז מכשיר כל כך קטן, אפשרויות כל כך גדולות



אך בטלפון החכם המצב שונה. מעולם לא ריכז מכשיר כל כך קטן אפשרויות שימוש כל כך גדולות, שלהן פוטנציאל נזק כל כך עצום. המכשיר החכם הופך אותנו לטיפשים. אם שכחתי את הסלולרי בבית אחזור במהירות הביתה כדי לקחת אותו. אני אישית לא אחזור הביתה אם שכחתי את הארנק.



אלא שעדיין קיימים שאננות וחוסר מודעות בלתי מוסברים מצד המשתמשים באשר לסכנות הכרוכות באובדנו. קריאות ההצלה מגיעות תמיד כשהמכשיר נגנב או אובד. יצרני מכשירי הסלולר דווקא ערים לסכנות אלה ופיתחו מספיק אמצעי התגוננות למזעור הנזק. הטכנולוגיה כוללת אמצעי מניעה כגון הקשת ססמה בכניסה למכשיר, טביעת אצבע המזהה אך ורק את המשתמש, אפשרות טכנית לאיתור המכשיר (גם באמצעות צפצוף), אפשרות לאחסון חיצוני של המידע שנאגר באמצעות שירותי ענן והיכולת לחסימה מרחוק אם וכאשר נבזז על ידי משתמש עוין.



אלא שבעוד באפליקציית תוכנת הדרכים ווייז אנו נשתמש בשמחה, על אפשרות ההגנה הבסיסיות מפני אובדן או גניבה נוותר. חבל, כי לא מדובר בסיפור כל כך גדול. גם אלה הלוקים בטכנופוביה מסוגלים בתום הדרכה קצרה להבין מה עושים מפני הרע מכל.



הדבר הבסיסי ביותר הוא הססמה, המסוגלת לנטרל לפחות מחצית מפוטנציאל הנזק. מי שחושש לגורל המידע החבוי במכשירו, חייב לצאת מנקודת הנחה שבכל שלב נתון הוא עלול להפוך לנחלת הכלל ועדיף לאפסן אותו במקום אחר. וכמובן יש המלצה בסיסית: בכל ביקור במסעדה או במקום ציבורי אחר, מומלץ להיות בקשר עדין עם המכשיר ובשום שלב לא להשאירו ללא השגחה.