יצירת ברית אסטרטגית עם הכורדים תחזק את מעמד ישראל בעולם

הקשר הכורדי: לאחרונה חוו הכורדים את אחת האכזבות הגדולות שלהם. התקווה להקמת מדינה כורדית בצפון סוריה, שנראתה בתחילה כדבר שארצות הברית תומכת בו, נגוזה עם החתימה על ההסכם הרוסי-אמריקאי להפסקת אש בסוריה. למעשה, הכורדים הם העם האתני הגדול ביותר בעולם (כ-45 מיליון בני אדם) שטרם זכה לעצמאות משלו. הם מחולקים בעיקר בין ארבע מדינות: טורקיה, עיראק, איראן וסוריה, ועודם נרדפים ומדוכאים על ידי המשטרים השליטים, שפועלים לבטל את הזהות הלאומית שלהם, לשלול את תרבותם, למנוע מהם לדבר בשפתם ולהגן על רכושם.

מצבם של הכורדים בסוריה, כמו במדינות אחרות במזרח התיכון, עד "האביב הערבי", היה בכי רע. משטרו של אסד התנהג כלפיהם באכזריות, ערך טרנספר בתושבים הכורדים והעביר אותם ליישובים ערביים כדי לטשטש את הזהות הלאומית שלהם. כוחות הביטחון שלו העלימו כורדים, עינו אותם והוציאו אותם להורג. עד היום בסוריה הכורדים הם חסרי תעודת זהות ומשוללי כל זכויות.

שתי חזיתות

הכורדים מהווים היום את עיקר המאבק הקרקעי מול דאעש לא רק בצפון סוריה, כי אם גם בצפון עיראק. הם סובלים אבדות רבות ומוצאים את עצמם נלחמים בשתי חזיתות: האחת מול דאעש והשנייה מול הצבא הטורקי, שפלש בחודש שעבר לצפון סוריה במסגרת מבצע "מגן הפרת". לכאורה הטורקים פלשו כדי להילחם בדאעש, אך מטרתם בפועל היא למנוע מהכורדים להקים אוטונומיה לאורך הגבול עם טורקיה. השיפור במצב הביטחון בסוריה הגביר גם הוא את האופטימיות אצל אסד, שהכריז לאחרונה כי בכוונתו להחזיר לידיו את השליטה על כל סוריה, לרבות השטחים שנמצאים בידי ארגוני האופוזיציה המתונים והכורדים.

בנסיבות האלה, כשאין מאחורי הכורדים מעצמה אחת יציבה ואמינה שעליה אפשר לסמוך לאורך זמן, ייתכן שזו העת בעבור ישראל ליזום ברית אסטרטגית איתם. לפי פרסומים זרים, בריתות בין ישראל לכורדים, בעיקר בצפון עיראק, היו בעבר. לפי אותם פרסומים, גם כיום, מתחת לפני השטח, מתקיימים קשרים כאלו ואחרים בין ישראל לכורדים, אך קשרים אלו חשאיים, סודיים ובלתי רשמיים.

הענקת סיוע הומניטרי לפליטים הכורדים באירופה תיטיב עם ישראל לאורך זמן ותשפר את מעמדה בזירה הבינלאומית. לפי הערכות, למעלה מחצי מיליון פליטים כורדים שוהים כעת בגרמניה, ובסך הכל כמיליון פליטים כורדים נמצאים בכל אירופה. לחלקם אין מצרכי יסוד בסיסיים - ומצבם גרוע. סיוע כזה יכול להוות בסיס גם לקשר עתידי איתן בין הפליטים הכורדים לבין מדינת ישראל, שעשוי להתפתח בעתיד לקשרים פוליטיים בין שני הצדדים.

אהדה לישראל

ייתכן שיהיה אפשר אף לרתום את הכורדים למאבק נגד הפלסטינים וארגוני החרם האנטי-ישראליים הפועלים באירופה. דעת הקהל הכורדית, באופן כללי, מגלה אהדה לעניין הישראלי ואינה נחשבת קיצונית כמו הפלסטינים. בחודשים האחרונים נרשמו לא מעט מקרי אלימות בין הכורדים לפלסטינים באירופה, במיוחד בגרמניה, על רקע תמיכת הפלסטינים באסד. את האיבה השוררת בין הכורדים לפלסטינים ישראל יכולה לנצל למאבק נגד חוסר הלגיטימציה שהארגונים הפלסטיניים מנסים לקדם באירופה.

יתר על כן, אצל הכורדים הדת לא ממלאת תפקיד חשוב, ולכן גם לא קיים אצלם אלמנט ההקצנה הדתית, כפי שקיים בקרב מוסלמים רבים אחרים. שיתוף פעולה יסייע, לפיכך, גם במאבק נגד האסלאם הקיצוני הרווח היום בעולם ובמזרח התיכון בפרט.

אירועי "האביב הערבי" הוכיחו כי לאזרחים במדינות ערב יש הכוח להפיל את השליטים המכהנים וכי הם לא חוששים עוד להתעמת איתם. לא מן הנמנע כי חלק מהפליטים הכורדים הנמצאים היום באירופה יהיו אלו שמחר יעמדו בראש ההפיכות להפלת השליטים הקיימים, ויתאפשר להם לבסוף להקים מדינה כורדית עצמאית. גם אם תסריט זה דמיוני ומדינה כורדית לא תקום בעתיד הקרוב, ישראל לא צריכה להיות המדינה הבאה שתאכזב אותם. 

הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי