עוד סיבוב של מהלומות בין ישראל לעזה הסתיים בהצלחה. ההצלחה היא בכך שאירועי השבוע הוכלו בידי שני הצדדים ולא הוסלמו ויצאו מכלל שליטה, שעלולה הייתה להביא אותם אל ספה של מלחמה חדשה. גם זה משהו, כשאנו נמצאים  26 חודשים לאחר המלחמה הקודמת בעזה, ועדיין השקט נשמר, פחות או יותר. מה שחשוב עוד יותר הוא שברור מהתנהלות שני הצדדים, שהם אינם רוצים בעוד סבב  אלימות. 

זה ברור מאירועי אתמול, שהיו בעצם תגובה על מה שקרה שלשום. רקטה שוגרה לעבר שדרות ופגעה בכביש, ורק בדרך נס לא גרמה לנפגעים בנפש או לנזק לבתים. את הרקטה שיגר ארגון סלפי־ג’יהאדיסטי, שמייצג את דאע”ש בעזה. זה הארגון ששיגר את כל הרקטות בחודשים האחרונים. מטרתו  פרובוקטיבית - לגרום לנפגעים ולהרס רב בישראל, כדי שהיא תגיב בתקיפות ושני הצדדים יתדרדרו למלחמה. הג’יהאדיסטים מקווים שמהלומותיה של ישראל יביאו למיטוט שלטון חמאס. את זה יודעים שני הצדדים, שמנסים למנוע את ההתדרדרות.
 
ישראל הגיבה על שיגור הרקטה בתגובה כפולה. קודם כל, ירי טנקים לעבר עמדות חמאס. זו תגובה שגרתית שכמותה ראינו כבר בשנתיים האחרונות והיא נובעת מעמדה עקרונית. ישראל רואה בחמאס ריבון בעזה ולכן גם כמי שנושא באחריות למצב. אך בתגובת ישראל היה גם יסוד נוסף. הוא נובע מהחלטת הדרג המדיני והצבאי לנצל כל שיגור שכזה לפגיעה במטרות איכות אסטרטגיות של חמאס. לפיכך, חיל האוויר הפציץ בעזה והוריד כמות נכבדה של פצצות. זה קרה כבר בפעם השנייה. 

עשן מעל עזה, שלשום. צילום מסך: טוויטר

חמאס מבין שישראל משנה את כללי המשחק שהיו קיימים עד לפני כחודשיים. מצד אחד, הוא אינו יכול להרשות לעצמו לאפשר לישראל להשיג את האסטרטגיה שוברת השוויון שלה. מצד שני, הוא יודע שהוא במצב קשה פוליטית (מבודד בעולם) ושמבחינה צבאית, טרם התאושש ושיקם את יכולותיו בשני ממדים: הרקטות והמנהרות. לכן הוא מתאפק ויוצא ידי חובה בהשמעת איומים, לפי שעה חסרי כיסוי ובתגובה מינורית. כך קרה אתמול. רקטה שוגרה לעבר שטח פתוח כדי להעביר מסר, אך בלי להסתכן בכך שהיא תגרום לנפגעים.
ישראל מצדה הסתפקה אתמול במסר משלה. היא הגיבה על שיגור הרקטה בירי טנקים, בלי להפעיל את חיל האוויר להפצצת יעדי איכות. זה היה יותר מאיתות לחמאס כי מבחינתה, הסיבוב הזה השבוע הסתיים. עד לפעם הבאה.