עם כל הכבוד לשלל המצוות והמנהגים המגוונים של ימי ה’חגים’, מה שאני הכי אוהב, יותר מהשופר הרימון התשליך ואפילו הלולב, הן דווקא התפילות. כן כן, התפילות הארוכות והמתמשכות על שלל פיוטיהם ומזמוריהם. למה? קודם כל, כי אצלנו בבית הכנסת יצא ככה שברוב התפילות אני הוא החזן. ולהיות חזן זה ממש כיף. לעמוד לשיר ולהתפלל בקול גדול ורם. מתי עוד יש לי עוד הזדמנות לעשות את הזה מחוץ למקלחת? 

וברצינות, התפילות של הימים הנוראים פשוט מרתקות. לנסות ולהבין את השפה הלירית המתפייטת. לפענח את המוטיב המרכזי סביבו בנוי הפיוט כולו, ואת המסרים המרומזים בכל תפילה, זו ממש חוויה. ועוד לא דיברנו על הכיף בלמצוא את את סדר הבתים לפי אותיות הא”ב או את חתימת שמו של הפייטן מסתתרת היכן שהוא בראשי תיבות.
מעבר לכך, אין כמו התפילות של הימים הנוראים כדי לחוות את חווית השתפכות הנפש, את ההזדמנות להתנקות לפני הקב”ה. לנסות ולהתקרב אליו, ולבקש ולהתחנן עבורך ועבור יקיריך. נסו ותבינו. מכל התפילות אני הכי אוהב את תפילת הנעילה. לא בגלל שהיא מבשרת על סיום הצום הארוך. יותר בזכות השותפים שלי לתפילה הזו, הקהל המיוחד איתו אני זוכה בדרך כלל להתפלל תפילה זו.

לא יודע איפה יצא לכם להתפלל תפילת נעילה, אבל בטח שמתם לב שלא משנה עם כמה אנשים התחלתם את התפילה תמיד תמיד כשתגיעו לסופה בית הכנסת יהיה מלא. מה זה מלא, מפוצץ. פתאום כולם מגיעים, אנשים נשים וטף, כאילו מגנט עצמתי מושך אותם על שלל קסדותיהם וגלגליהם השונים לבית הכנסת פנימה. באחת השנים כשהסרתי את טליתי מעל ראשי בסיום התפילה מצאתי בין שלל הילדים המצטופפים סביבי גם כלב שחור ענק.
מה קרה? מה פתאום כולם באים לבית הכנסת? “אנחנו רוצים לשמוע את השופר” עונים לי. כן, בטח. אם השופר הוא מחולל הרייטינג המופלא, אז איפה הייתם בראש השנה, כשעמדתי ממש באותו המקום בבית הכנסת ונפחתי את נשמעתי כשתקעתי מאה תקיעות ותרועות? עכשיו באים? כשתוקעים בסך הכל תקיעה אחת פשוטה?
ידידיי, השופר הוא רק תירוץ. תפילת הנעילה נקראת כך, לא משום שאחריה נועלים את בית הכנסת עד ליום הכיפורים הבא, אלא משום שהיא התפילה החמישית ביום הכיפורים, בה מאיר ומתגלה הרובד החמישי והעמוק ביותר בנשמה היהודית - דרגת ה”יחידה”, המקום העמוק הזה בנשמה בו אנו מאוחדים ו’נעולים’ עם הקב”ה בקשר עצמי בל יינתק. קשר שאיננו מושפע משום פגם וחטא. הנהירה הפתאומית הזו לבית הכנסת רק מוכיחה שהקשר הזה קיים גם אם אנו כלל לא מודעים לו.
בכל שנה מחדש, כשאני מתבונן בהרכב הקהל המגוון שמצטופף בבית הכנסת, אני שב ומבין שמה שקורה איתנו כל השנה זו רק הצגה. האמת, היא מופיעה רק לרגע אחד קטן בסיום תפילת הנעילה, כשכולנו יחד זועקים “ה’ הוא האלוקים”!

הרב מנחם גערליצקי הוא שליח חב"ד בשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת ‘sea and sun’ ת"א