סטטיות בעולם דינמי המשתנה בקצב מהיר היא מתכון לאיבוד הרלוונטיות. המוסדות האקדמיים עלולים לייתר עצמם במו ידיהם אם יישארו מיושנים ומקובעים. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, שלה הכלים והידע להביא את הצעירים הלומדים במסגרותיה לקדמת העשייה המדעית, החברתית, הכלכלית, הערכית והחינוכית, לא עושה כן בצורה מספקת, ולעתים אף לא בטוח אם היא רואה זאת כחלק מתפקידיה.
נראה כי המערכת כולה - מוסדות, מרצים וסטודנטים - קפאה על השמרים והתמקמה באזור נוחות מסוכן. הסטודנטים בישראל משועממים ולא מאותגרים. קצנו בישיבה של מאות סטודנטים בהיכל מרשים מול דובר מונוטוני, שאמנם השקיע שנים רבות בכתיבת המחקר הבא, אך לא תמיד טורח להשקיע שעה קלה לשיפור דרכי ההוראה שלו. לאקדמיה יש פריבילגיה לחקור ולייצר מערכת למידה מקדמת ומעשירה, אך אזיקי הקיבעון מונעים ממנה למרבה הצער לעשות כן.
זוהי נורת אזהרה, ואם תרצו איתות SOS, רגע לפני טביעה. מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת לעשות את האדפטציות הנדרשות כדי להעניק לצעירים בישראל תארים בעלי משמעות פרקטית וערכית, התואמת את צורכי העולם המשתנה. אנו שואפים למערכת השכלה מסקרנת, מאתגרת, ביקורתית, אמיצה, חדשנית, כזו שמדליקה את הניצוץ לבאים בשעריה.
הגיע הזמן לכונן סדר חדש במערכת ההשכלה הגבוהה, סדר שבו המוסדות לא רואים בסטודנטים מקור לכסף, ולא מתעלמים מהבעיות העומדות לפתחם. סדר שבו המרצים לא מתייחסים אל שעות ההוראה כמשהו שצריך "לשרוד", או לחלופין לחפש איך לרצות את הסטודנטים כי הם “הלקוחות”. סדר שבו גם הסטודנטים מפסיקים לחפש קיצורי דרך, ומבקשים להפוך את תקופת הלימודים למשמעותית ולמפתחת. סדר שבסופו כולנו נבין שתהליך למידה מתמיד הוא הוא האוויר המודרני, ומי שלא נמצא בו במוקדם או במאוחר ימצא עצמו כלא רלוונטי.
הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל