סביר להניח שבכל עשרים וכמה שנותיו של ערוץ 2 לא נראה מעמד טלוויזיוני מכונן ומפחיד כמו הדקות מורטות העצבים בו הקריאה אילנה דיין במונוטוניות, בקצב אטי ובקור רוח, את המכתב שנשלח למערכת "עובדה" מלשכתו של ראש הממשלה בתגובה לתחקיר התכנית, כשהיא עצמה עומדת על המוקד. המכתב שיכול היה להיכנס לספר השיאים של גינס כטוקבק הרעיל הארוך ביותר בהיסטוריה, התיר את דמה של דיין שהצליחה להיכנס לאותה רשימה שחורה שהיא עצמה דיברה עליה ממש לא מזמן בכנס של איגוד העיתונאים. אני מניחה שדיין ידעה בדיוק מה היא עושה כשבחרה את הרגע הקולנועי האפל שנראה כלקוח מתוך הסדרה "טווין פיקס". אין ספק שהיא הוכיחה לכל מי שהילל אותה אתמול וידע ללכלך עליה גם כשלא היה צריך, שהיא סמל ומופת לעיתונות אמיתית.
אני אוהבת את אילנה דיין, גם כשהיא עושה דברים שלא מוצאים חן בעיני. בעיון היסטורי ברשת גיליתי שהיא דמות אהודה בקרב קהל המטקבקים באופן יחסי, אך ידעה ככל הנראה שהיא עלולה בקרוב מאד להפוך ליקירת הברנז'ה ולאויבת העם. סנוניות ה"בוגדת" הראשונות החלו לצוץ ברשת, לאחר התבטאויותיה בכנס של איגוד העיתונאים כשקראה לראש הממשלה ואמרה "נתניהו, יש קוים אדומים, זה לא מצחיק הרשימות השחורות והלבנות והרצון שהעיתונות תעשה את רצון השלטון". אתמול בבוקר אמרה דיין בראיון לניב רסקין בגל"צ: "כל ביקורת נתפסת כמתקפה אישית, כל מי ששואל נתפס כאויב האומה״. וגם במהלך שידור התכנית אמש נשמעו קולות דומים ברשתות החברתיות שנעו על סקאלה שלילית רחבה יחסית בין "כתבת רכילות" לבין "עוכרת ישראל".
האמת שהתחקיר לא חידש לי הרבה, ואני מניחה שגם לא לכל מי שעוקב בשקיקה אחרי מעללי הבית בבלפור וקורא "מעריב". ראש ממשלת ישראל נמצא בשלטון שבע שנים ושום דבר לא חדש. במצב שכזה הפרומואים מוכרים לפעמים הרבה יותר מהדבר עצמו, ומעלים לפחות אצלי שוב את השאלה עליה אין תשובה לאיש, גם לא למי שחושב שהוא יודע הכל: מי לא נורמלי פה בעצם, אולי זה קודם כל אנחנו?
אגב, עיתוי שידור התכנית היה מעניין בעיני. אני מבינה שהחלה העונה וחייבים לסגור רצועת שידור, אבל ייתכן שב"עובדה" פספסו קצת את הטיימינג. מצד אחד, שיחק לטובתם המאבק על התאגיד וכן התבטאויותיו האחרונות של דוד ביטן שחיממו לא רק את הגזרה השמאלית. מנגד, היום מתקיימות הבחירות בארה"ב, התקשורת הישראלית מתעניינת כרגע בעיקר בסקרים ובאימת טראמפ, מחרתיים איש לא יזכור את הרגע הטלוויזיוני המכונן הזה, ובטח לא את מה שבא לפניו. שוב זבנג ושכחנו. אבל ככה זה תמיד כאן. חבל.
בואו נודה על האמת, אלמלא תגובתה ההזויה, המפחידה והבכיינית של לשכת ראש הממשלה ייתכן ואיש לא היה מתייחס כל כך ברצינות לתחקיר. מצד שני אני תוהה אם יש כאן יד מכוונת שמטרתה להסית את האש מהמוקד האמתי אל דרמה אחרת, בידיעה שדיין וצוות התכנית ידעו לנצל היטב את התגובה הדרמטית. יממה אחרי ומבחינתי המצב נותר כמו שהוא. אחרי שסערת המכתב תשכח והבלונים המהללים את צוות התכנית ובצדק רב ירדו מהתקרה, המשוכנעים ימשיכו להשתכנע, ואלה שלא- כנראה רק אלוהים יעזור להם.