נא להדק את חגורת הביטחון. זה המסר לעולם החופשי מניצחונו המדהים של דונלד טראמפ ובחירתו לנשיא ה-45 של ארצות הברית. בנאום הניצחון עשה טראמפ מה שלא עשה ב-18 חודשי המרוץ: הוא השתדל מאוד - ואפילו הצליח - להיות נשיאותי. אבל שלא תהיה טעות. הניצחון לא הפך את דונלד טראמפ פתאום ובבת אחת למתאים וכשיר לנשיאות מעצמת העל הגדולה, המרכזית והמובילה בעולם.
ארבע שנים בלתי צפויות ולא פשוטות מתחילות כעת, לא רק לארה"ב, אלא לעולם הדמוקרטי כולו ולישראל. טראמפ ניצח, לא כי הוא טוב יותר ומתאים יותר. הוא נבחר כי אמריקה זועמת, מתוסכלת, ומיואשת ורוצה שינוי דרסטי ומיידי. גם לבעל ניסיון ולמי שניחן בכישורים קשה לנהל ולהנהיג אומה שמאסה בפוליטיקה הרגילה, שירקה בפנים של הממסד ושלעגה לשיטה הידועה והמוכרת.
לבנות משהו חדש על יצרים, חרון לאומי, תסכול המוני ועל תחושות ייאוש זה קשה ואולי בלתי ניתן לביצוע. אבל זה מה שאמריקה רצתה וזה מה שקיבלה. האשמות, הטענות והריטונים שהזינו את מיליוני האמריקאים נגד הפוליטיקה הממוסדת ושהביאו לניצחונו של טראמפ הם ברובם הגדול צודקים ומבוססים.
אבל דונלד טראמפ, חסר כל ניסיון משילות ונעדר כישורים מוכחים להתעמת עם בעיות ומצוקות, שלדברי מקורביו איננו מסוגל לשבת ולהקשיב יותר משניות ספורות, יהיה חייב מעתה להוכיח שהוא המנהיג שייתן לעם האמריקאי את המהפכה שהבטיח.
בתור האאוטסיידר, ומי שעשה לעג וקלס מהממסד ומהשיטה, חובת ההוכחה להראות במעשים כי אפשר וניתן לטפל, לתקן ולשפר את כל מה שמיליוני האמריקאים לא אוהבים, סליחה מתעבים, ושהביאו אותו לבית הלבן לארבע השנים הבאות, תהיה עליו.
בישראל לא צריכים לחגוג
אין זה סוד שהמעצמות המערביות והארצות הידידותיות לארה"ב לא רצו בדונלד טראמפ כנשיא ורואים בו לא רק את הפחות מוכשר מבין המועמדים וזה שפחות מסוגל להתעמת עם המשברים, המלחמות הפנימיות, הסכסוכים המזויינים המתחוללים היום בעולם - אלא גם האיש שכהונתו בתפקיד העוצמתי ביותר בעולם החופשי נתפסת כסכנה. בכירים בטוקיו, בברלין ובבריסל מבועתים מניצחונו של טראמפ ואין לו הרבה זמן להוכיח שהבעתה הזאת בטעות יסודה.
בממשלה ובקואליציה הימנית בישראל יש שמחה גדולה מניצחונו של הנשיא הנבחר, אבל דונלד טראמפ איננו ימני במובן הפוליטי המקובל. הוא קודם וראשית כל דונלד טראמפ. וזה לא בדיוק מבשר טובות וישועות לישראל.
הרוב הגדול והמכריע בקרב מנהיגים ובכירים בקהילה היהודית איננו אוהב את טראמפ וזאת לשון המעטה גורפת. שמעתי בשבועות האחרונים מיהודים בכירים ומשפיעים בקהילה ביטויים והגדרות נגד טראמפ שהנייר לא סובל. לא מחשש שהוא אנטי ישראלי. הוא לא כזה. אלא מהפחד שהוא בלתי צפוי – וכזה הוא ועוד איך. בירושלים המדינית צריכים להיערך ולהתכונן לבלתי צפוי שיכול להתבטא ולהתממש באופן מאוד לא נעים.