יש אנשים במדינה שעדיין מאמינים שהמתנחלים הם חבורת ערפדים מוצצי דם, שמקור שמחתם הוא סבלם של הזולת, בין שהוא פלסטיני עשוק ובין שהוא שמאלני מפונפן. אבל רוב העם כבר התפכח מהקריקטורה השקרית של המתנחל עם העוזי, הדובון והסנדלים. רוב הציבור כבר מבין שמדובר בציבור ערכי, אם לא הערכי ביותר שמסתובב בין הים לירדן. והאנשים האלה, שחלקם תמימים ורובם טובים מאוד מאוד, באו לשבת במה שהם ראו כנחלת אבותיהם, מלאי התרגשות ואידיאליזם. ממשלות ישראל לדורותיהן, בעיקר השמאלניות שבהן, הקימו להם יישובים, נטעו עץ ומימנו תשתיות, ואפילו סבסדו קצת שמירה ואיזה קו חשמל.
והחבר'ה ישבו, בתחילה בקרוואנים ואחר כך בבתים אמיתיים עם משכנתה אמיתית, שם יכלו לפשוט את הדובון המדומיין ולהרגיש כמו אזרח רגיל. עד שבוקר אחד הודיעו להם שהם פושעים וגזלנים, ושהאדמה שעליה בנו את בתיהם אינה שייכת למדינה, אלא לפלסטיני עלום, ועליהם לחשב מסלול מחדש, כי השופל בדרך.
למה עלום? כי אין פלסטיני אמיתי. ארגוני השמאל שיזמו את המהלך המשפטי העומד בעין הסערה כיום לא הצליחו, למרות מאמציהם, לאתר ערבי שידרוש את הקרקע שעליה עומדים תשעת הבתים בעפרה, לדוגמה, המיועדים להריסה בעוד שלושה חודשים. וגם אם היה כזה – ההרס שלהם היה מתוך תאוות נקם, שנאה וונדליזם. הרס לשם הרס. הרי איש לא יעלה בדעתו שהפלסטינים יוכלו לממש את הקרקע הזאת המוקפת בבתי יהודים לגיטימיים לחלוטין. ארגוני השמאל הקיצוני אינם בעד הפלסטינים, אלא משתמשים בהם, שוב, על מנת לגרום למתנחלים סבל.
חוק ההסדרה מבקש לעשות צדק: כמו בכל העולם, כשיש למדינה צורך בקרקע, כדי לסלול כביש למשל, היא מפצה את בעלי הקרקע. זה עובד בכל העולם פרט ליו"ש. זה כל מה שחוק ההסדרה עושה. ולמה הוא לא יעבור בג"ץ? כי בג"ץ לא רוצה שהוא יעבור. הוא לא ינרמל את החיים ביו"ש, אף על פי שברור לכל שהמתנחלים לא גזלו דבר במזיד, ואף שההרס לא יועיל לאיש.
כשקבלנים אומרים "נסתדר" הם מתכוונים – נגיע לפשרה. זה מה שחוק ההסדרה אמור לעשות, לפתוח את העניין למשא ומתן בין בעלי הקרקעות לבין אלו היושבים עליהן בטעות, באישור הממשלה. הפיצוי שהפלסטינים יקבלו יהיה נדיב, נדיב מאוד. האם גם בית המשפט רוצה למצב עצמו כמי שפועל נגד המתנחלים על גב הערבים או שאולי הפעם, סוף־סוף, נוכל להסתדר?