היוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיל את צי הצוללות של זרוע הים בשלוש צוללות חדשות, שעל פי פרסומים זרים צפויות להיות בעלות יכולת גרעינית, היא יוזמה מבורכת שיכולה להעצים את כוחו של צה"ל, את יתרונו במזרח התיכון ובכלל להפוך את ישראל וצבא ההגנה שלה למעצמה הכי משמעותית באזור.
גם היום יש לצה"ל יתרונות עצומים ביחס למרחב האיומים שיש על מדינת ישראל, ולמרות זאת נתניהו, שאומר בשיחות סגורות כי העסקאות הללו של הצוללות, ספינות מלחמה חדשות ומטוסי הקרב F-35 יהפכו את צה"ל לצבא הכי משמעותי בשלושים השנים הבאות נגד כל איום אפשרי.
לצד הרצון של ראש הממשלה עולות שתי תהיות מאוד משמעותיות. האחת, למה לבצע מהלך שכזה בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, שרק לא מזמן הצהירה כי אין לה צורך בצוללות נוספות. לפי הפרסום של בן כספית במעריב, הרמטכ"ל ומערכת הצבא כלל לא ידעו על הרכישה עליה מיהר נתניהו לחתום. גם שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון כלל לא היה חלק מההחלטה (למרות טענות המטה לביטחון לאומי), וזאת פחות משנה לאחר שבזרוע הים קלטו שתי צוללות מהמשוכללות שיש.
התהייה השנייה היא האם זרוע הים יכולה בכלל לקלוט שלוש צוללות נוספות. התשובה לכך היא חד משמעית לא. בשביל שלוש צוללות נוספות צריך נמל שיקלוט אותן, צוות טכני שיתחזק אותן, מספנה שתכיל אותן, ולוחמים שיכנסו לבטן הצוללת וישרתו בה. מדובר בסד"כ איכותי וחסר תקדים במספרים, חימוש בסכומי עתק שכולל מערכות שהשתיקה יפה להן, ועוד נספחים נוספים שההשלכות עליהן הן גם ברמת ההתארגנות אבל בעיקר ברמת התקצוב.
בסופו של דבר, כולם - שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד זרוע הים - יכולים להתנגד, ההחלטה היא של ראש הממשלה לבדו. אם נתניהו ילך על זה עד הסוף וירכוש שלוש צוללות חדשות, כולם יצטרכו להתיישר עם ההחלטה גם אם היא לא נוחה, יצטרכו להפוך אותה לאפשרית.