"צריך סבלנות", ענה כבאי פלסטיני, מהצוותים שנשלחו לסייע, כשנשאל מה הלקח שלו מהמאבק המשותף באש. כמה נכונה, נבונה ומרחיבה תשובתו, אומר כתבנו לענייני בְּעֵרוֹת ובּערוּת. ראוי שישננו אותה הפירומנים הפוליטיים, רה"מ (נמנע מלקרוא למתקפות הסכינאים השנה "אינתיפאדה"), וכמה משריו, כולל בנט והצרחנייה הידועה, שמיהרו כבר בתחילת הדליקות לקבוע שלפנינו "טרור המבעירים" או "אינתיפאדת ההצתות" ולהאשים את ערביי ישראל. כך היה אפשר גם לכנות את גלי רציחות הנשים, יהודיות וערביות, בידי בני זוגן, כ"אינתיפאדת הבעלים הרוצחים" ואת תחקירי התקשורת על נתניהו, "אינתיפאדת המד"ד (מוזס, דיין ודרוקר)".



כוחות הביטחון הצליחו, בשמירה ובצפייה בשטח ומהשמיים, ללכוד כמה עשרות חשודים, אזרחי הארץ ותושבי השטחים. אם יימצאו אשמים בהצתה, יישפטו ויישאו בעונש כחוק. זאת לא מגמה טרוריסטית: כל זב ומצורע יכול להצית גפרור ולגרום במהירות לתבערה אזורית. וזה עוד לא הופך, רה"מ, את כל בעירות השבוע שעבר ל"אינתיפאדה". ולרגב על כל נגף (שחטפה מהמשנה ליועמ"ש שלשום על הראש על צנזוריה בתרבות), כדאי שלא לדבר על "חֵלֶק מערביי ישראל" (כמה זה חלק? חצי אחוז? 50? 90%?) כמציתים ומסיתים מאורגנים, כשהמשטרה עוד לא ידעה מי, כמה ולמה. זו הייתה הכללה בּוּרָה ומסיתה נגד אזרחים ערבים, שגם בתיהם נשרפו, שבאו לעזור או פתחו את בתיהם לרווחה לאלפי ההומלסים, שהרוח המזרחית (לא זאת שרגב מתיימרת ללחום בשמה) שרפה את בתיהם.



רק השבוע ציין ראש אמ"ן שהשילוב בין המחיר הגבוה שנִגְבּה מהמְפַגְעִים וההימנעות מענישה קולקטיבית של האוכלוסייה גרם לירידה במספר הפיגועים. "נמצא דרך להתמודד עם השריפות", הוסיף, "אבל אחר כך יהיו (לטרור) המצאות חדשות". אז סבלנות. סופרים עד עשר, נושמים עמוק ולא פּוֹלטים האשמות קולקטיביות - ואז אפשר לצלצל לאבו מאזן ולהודות על עזרתו.



כל המופקדים על מניעת טרור היו חייבים להקדים בפיקוח ומניעה, כלקח מהצתות העבר. מערכת מֶנַע ארצית הייתה צריכה לפעול, בעיקר בעונות סתיו שחונות ומוכות רוח, בתצפיות וטיסות לאיתור מְפַגְעִים, ביצירת משטחי הפרדה ועוד. שירותי הכבאות אמורים להיות מלאים בציוד מתקדם ובלוחמי אש נוספים ועם מטוס או שניים שירססו גם בלילות. אם רכישת סופר־טנקר בלתי אפשרית משום שהכסף הועבר לישיבות, כדי שדרעי, ליצמן וגפני ימשיכו לתמוך בביבי - למה שלא נרכוש ונתחזק סופר־טנקר או שניים בשיתוף יוון, טורקיה, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית לשימוש משותף? שואל חברי ישראל. הרי כולן הוכיחו שכנות טובה ובאו לסייע במכת הדליקות. אבל עכשיו, קודם לכל, עמוד בכל הבטחותיך לניזוקים, השר כחלון. לכו־לם!



מכת הדליקות האחרונה הראתה, לפחות, יכולת התמודדות ושמירה על חיי אדם וחשפה תופעות מרגשות של סולידריות, אהבת הארץ ואחווה בין יהודים וערבים. מאידך, האסון הנ"ל שרה"מ מיהר לאמץ סייע לו לְמַסֵּךְ בעשן את כל הגילויים הבעייתיים שבניגוד ענייניו לכאורה עם עו"דיניו שמרון ומולכו, הצוללות, הספינות והמספנות וכל השאר. עכשיו, כשהתפזר העשן והגשם המקוּוה בדרך, ראוי להפוך את ה"בדיקה" ל"חקירה" - ולא רק למען ההגדרה הסמנטית. ראוי שייחלץ היוע"מש מסבך ניגוד ענייניו עם קוֹנוֹ, עם עצמו ועם מעבידו לשעבר, יפסיק למזער ולדחות נזקים ויתחיל בשרידי אמינותו לטפל בחשדות הקשים, לפני שיתפרצו מתהום רבה, כמו צונאמי. באש ובמים.